יחזקאל והנשיא

מי הנשיא בנבואתו של יחזקאל?

יחזקאל מתחיל להתנבא בפרק מ על ימות המשיח ובפרק מג אנו קוראים,

 

"א וַיּוֹלִכֵנִי אֶל-הַשָּׁעַר שַׁעַר אֲשֶׁר פֹּנֶה דֶּרֶךְ הַקָּדִים׃ ב וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ׃ ג וּכְמַרְאֵה הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר-רָאִיתִי בְּבֹאִי לְשַׁחֵת אֶת-הָעִיר וּמַרְאוֹת כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי אֶל-נְהַר-כְּבָר וָאֶפֹּל אֶל-פָּנָי׃ ד וּכְבוֹד יְהוָה בָּא אֶל-הַבָּיִת דֶּרֶךְ שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים׃" יחזקאל מג, א-ד

הקטע הנ"ל מסביר שבאותו אופן ששכינת ה' עזבה את בית המקדש לפני חורבן הבית הראשון, כך היא תחזור בימות המשיח. לפי המסורת, גם המשיח ייכנס לבית המקדש דרך השער המזרחי. לפיכך יש יחס מסוים בין הקב"ה למשיח. בנוגע לשער המזרחי גם נאמר,

"א וַיָּשֶׁב אֹתִי דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַחִיצוֹן הַפֹּנֶה קָדִים וְהוּא סָגוּר׃ ב וַיֹּאמֶר אֵלַי יְהוָה הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא-יָבֹא בוֹ כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר׃ ג אֶת-הַנָּשִׂיא נָשִׂיא הוּא יֵשֶׁב-בּוֹ לאכול- (לֶאֱכָל-) לֶחֶם לִפְנֵי יְהוָה מִדֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר יָבוֹא וּמִדַּרְכּוֹ יֵצֵא׃" שם מד, א-ג

אפשר להסיק מהפסוקים הללו שיש מעמד מיוחד לשער הזה, והמעמד הזה קשור לכבוד אלוקים. בגלל הקשר בין כבוד אלוקים לשער הזה כתוב "וְאִישׁ לֹא-יָבֹא בוֹ כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר". ברם, בפסוק ג אנו למדים שהַנָּשִׂיא...יֵשֶׁב-בּוֹ לאכול- (לֶאֱכָל-) לֶחֶם לִפְנֵי יְהוָה מִדֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר יָבוֹא וּמִדַּרְכּוֹ יֵצֵא. ז"א יש לנשיא הזה מעמד מיוחד, ובאופן מסוים גם הוא קשור לכבוד אלוקים. השאלה המתבקשת היא, מהי זהותו של הנשיא? יש על כך הרבה דעות בין גדולי ישראל. רש"י סבור שהנשיא הוא הכוהן הגדול; ר. מנחם סבור שהוא המלך שיושב על כסא דוד; ומצודות סבורות שהוא המשיח. 

יותר מוקדם בנבואתו של יחזקאל כתוב,

"כד וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם׃ כה וְיָשְׁבוּ עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב אֲשֶׁר יָשְׁבוּ-בָהּ אֲבוֹתֵיכֶם וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד-עוֹלָם וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם׃" שם לז, כד-כה

מצודות הסתמכו על הפסוקים הנ"ל כדי להגיע לפירוש שהנשיא הוא המשיח. בפרק מד יש דיון ארוך על העבודה בבית המקדש וחלוקת הארץ (וּבְהַפִּילְכֶם אֶת-הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיהוָה קֹדֶשׁ מִן-הָאָרֶץ). בקטע הזה הוזכרו הלוויים והכוהנים (ראה מד,ה-מה,ו). בפרק מה בפסוק ז הנשיא שוב מוזכר, ולא רק הוא, אלא מוזכרים גם נשיאים בפסוק ח. מי הם הנשיאים האלה? כדי לעזור לנו לענות על השאלה הזאת צ"ל שהמונח "נשיא" יכול להתייחס לכמה תפקידים. אבן שושן נותן כמה פירושים למונח הזה: ראששבט, ראשעדה, מושלומלך.  לפי מה שכתוב בפסוק הבא נראה שהנשיאים משרתים מתחת לנשיא.

"ח לָאָרֶץ יִהְיֶה-לּוֹ לַאֲחֻזָּה בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא-יוֹנוּ עוֹד נְשִׂיאַי אֶת-עַמִּי וְהָאָרֶץ יִתְּנוּ לְבֵית-יִשְׂרָאֵל לְשִׁבְטֵיהֶם׃" שם מה, ח

בפסוק הנ"ל נאמר כי הנשיא יחלק את הארץ לשנים עשר השבטים. עוד נאמר כי רק מתחת לסמכותו של הנשיא לא עוד יעשקו (יוֹנוּ) הנשיאים את העם. מי היו הנשיאים הללו? סביר להניח שהם המנהיגים של עם ישראל (ראשי שבט או עדה). בפסוק יז שוב הנביא מדגיש את הנשיא ועבודתו. 

"יז וְעַל-הַנָּשִׂיא יִהְיֶה הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה וְהַנֵּסֶךְ בַּחַגִּים וּבֶחֳדָשִׁים וּבַשַּׁבָּתוֹת בְּכָל-מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל  הוּא-יַעֲשֶׂה אֶת-הַחַטָּאת וְאֶת-הַמִּנְחָה וְאֶת-הָעוֹלָה וְאֶת-הַשְּׁלָמִים לְכַפֵּר בְּעַד בֵּית-יִשְׂרָאֵל׃"

שם מה, יז

רוב הפרשנים מפרשים את הפסוק הנ"ל כך שהנשיא יהיה אחראי לכל העבודה בבית המקדש, עד כדי כך שהוא עצמו "יַעֲשֶׂה אֶת-הַחַטָּאת וְאֶת-הַמִּנְחָה וְאֶת-הָעוֹלָה וְאֶת-הַשְּׁלָמִים לְכַפֵּר בְּעַד בֵּית-יִשְׂרָאֵל". ברם, כאשר אנו מתקדמים בקטע הזה אנו למדים שהכוהן גם ישרת,

"יח כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תִּקַּח פַּר-בֶּן-בָּקָר תָּמִים וְחִטֵּאתָ אֶת-הַמִּקְדָּשׁ׃ יט וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת וְנָתַן אֶל-מְזוּזַת הַבַּיִת וְאֶל-אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה לַמִּזְבֵּחַ וְעַל-מְזוּזַת שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית׃ כ וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי וְכִפַּרְתֶּם אֶת-הַבָּיִת׃" 

שם מה, יח-כ

ואילו פסוק יז מספר על הקרבת הקרבנות על ידי הנשיא. פסוקים יח-כ מגלים לקורא שהכוהן לוקח את דמם של הקורבנות כדי לנקות את בית המקדש מטומאה. בפסוקים כא-כה הנושא חוזר מהכוהן לנשיא ושוב הנשיא עושה את העבודה (הקרבת הקורבנות). 

"כא בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם הַפָּסַח חָג שְׁבֻעוֹת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ כב וְעָשָׂה הַנָּשִׂיא בַּיּוֹם הַהוּא בַּעֲדוֹ וּבְעַד כָּל-עַם הָאָרֶץ פַּר חַטָּאת׃ כג וְשִׁבְעַת יְמֵי-הֶחָג יַעֲשֶׂה עוֹלָה לַיהוָה שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם לַיּוֹם שִׁבְעַת הַיָּמִים וְחַטָּאת שְׂעִיר עִזִּים לַיּוֹם׃ כד וּמִנְחָה אֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה׃ כה בַּשְּׁבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֶּחָג יַעֲשֶׂה כָאֵלֶּה שִׁבְעַת הַיָּמִים  כַּחַטָּאת כָּעֹלָה וְכַמִּנְחָה וְכַשָּׁמֶן׃" שם מה, כא-כה

מהפסוקים הנ"ל מתבהר העניין בנוגע לשאלה "מיהו הנשיא". לאלה שטוענים שהנשיא הוא המשיח, אין בעיה להגיד שהוא אחראי על עבודת בית המקדש. אך אם מגיעים לפסוק כב, רואים שהוא יעשה חטאת בעדו. (ראה פסוק כב). אם כך, זה איננו יכול להיות המשיח, כי המשיח אף פעם לא חטא,

"15 כִּי אֵין לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא-יוּכַל לְהִצְטָעֵר בְּחֳלָיֵינוּ כִּי אִם-מִתְנַסֶּה בַכֹּל כָּמוֹנוּ וּבְלִי-חֵטְא׃" 

איגרת אל העברים ד, טו

יש שני דברים חשובים בפסוק הנ"ל. הדבר הראשון הוא שהמשיח נקרא כוהן גדול. הדבר השני – אף על פי שהמשיח נוסה בכול, הוא בלי חטא, כי המשיח אף פעם לא חטא. לפיכך, אי אפשר לפרש שהוא הנשיא המוזכר בפסוק כב. אמנם המשיח נקרא כוהן גדול, אך הסיבה לכך היא לא מפני שהוא פעל בבית המקדש במלוא מובן המילה ככוהן הגדול, אלא כי מושיענו ישוע מנצרת השיג את הכפרה לאנושות כמו שהכוהן הגדול היה משיג את הכפרה עבור עם ישראל ביום הכיפורים. אפשר להגיד שהמשיח הוא כוהן, אפילו כוהן גדול, אבל לא כמו הכוהנים שיצאו משבט לוי ובית אהרון, כי כתוב,

"17 כִּי-הֵעִיד עָלָיו אַתָּה-כֹהֵן לְעוֹלָם עַל-דִּבְרָתִי מַלְכִּי-צֶדֶק׃" איגרת אל העברים ז, יז

יש עוד בעיה עם הפירוש שהנשיא הוא המשיח. כתוב,

"טז כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה כִּי-יִתֵּן הַנָּשִׂיא מַתָּנָה לְאִישׁ מִבָּנָיו נַחֲלָתוֹ הִיא לְבָנָיו תִּהְיֶה  אֲחֻזָּתָם הִיא בְּנַחֲלָה׃" יחזקאל מו, טז

אין למשיח בנים! העובדה הזאת גם מתייחסת אל מלכי-צדק כי כתוב עליו,

"3 בְּאֵין-אָב בְּאֵין-אֵם בְּאֵין יַחַשׂ וּלְיָמָיו אֵין תְּחִלָּה וּלְחַיָּיו אֵין סוֹף וּבְזֹאת-נִדְמֶה לְבֶן-הָאֱלֹהִים הוּא עוֹמֵד בִּכְהֻנָּתוֹ לָנֶצַח׃" איגרת אל העברים ז, ג

אף על פי שלא נאמר כאן באופן מוחלט שאין למלכי-צדק בנים – לא מוזכרים הורים או ציון יוחסין (בְּאֵין יַחַשׂ) – סביר להניח שאין למלכי-צדק צאצאים, מכיוון שכתוב עליו שהוא יישאר בכהונתו לנצח. ואילו אהרון נפטר, ובניו ירשו את הכהונה. לכן הנשיא הוא לא המשיח אלא מנהיג מיוחד שיהיה לו יחס הדוק לכוהנים וללוויים. אנו למדים מהאיגרת אל העברים (ראה פרקים ה ז) שהמשיח לא קשור לכוהנים או ללוויים, אלא לכהונתו של מלכי-צדק, וכמו מלכיצדק: "וּלְיָמָיו אֵין תְּחִלָּה וּלְחַיָּיו אֵין סוֹף וּבְזֹאת-נִדְמֶה לְבֶן-הָאֱלֹהִים". 

יש הטוענים שמלכי-צדק הוא המשיח שמופיע בפני אברהם אבינו בספר בראשית. לפי דעתי מלכי-צדק רק סימל את המשיח. בנוגע למפגש בין מלכי-צדק לאברהם מעניין מה שאברהם קיבל מידי מלכי-צדק,

"יח וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן׃" בראשית יד, יח

המפגש בין אברהם למלכי-צדק מתקשר לניצחון של אברהם על אויביו. למרות היותו של מלכי-צדק כוהן, הוא לא שירת כמו הכוהנים משבט לוי. הכוהנים הללו לוקחים את הקורבנות מאנשים ומקריבים אותם לאלוקים. מה שאין כן מלכי-צדק. הוא קיבל ברכה מהקב"ה ונתן לאברהם. ז"א כהונתו של מלכיצדק מברכת את האנושות בברכות שהוא מקבל מהקב"ה.  

"יט וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ כ וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר-מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן-לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל׃" שם יד, יט-כ

יש קשר בין הברכה הזאת ללחם וליין שאברהם קיבל בפסוק הקודם. השאלה המתבקשת היא מדוע דווקא לחם ויין? התשובה היא כי הלחם והיין מסמלים את חייו (גוף) ודמו של ישוע שהוא סיפק לעולם, כדי שאלה שמאמינים בו גם יקבלו את הניצחון על האויב הגדול שלנו - החטא. במילים אחרות, בקטע הנ"ל מלכי-צדק מצביע על ישוע ומותו על הצלב שהושיע (מהמוות שבא מהחטא) את אלה שמקבלים באמונה את עבודתו. למדנו כבר שמלכי-צדק כוהן לנצח כדי להודיע לקורא שהברכה שלו היא חיים לנצח שישוע מנצרת, משיח צדקנו, יספק בפועל.

יותר מוקדם במאמר הזה נאמר שהמצודות פרשו את "הנשיא" כמשיח. פירושן מבוסס על הכתוב ביחזקאל פרק לז,  

"כד וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם׃ כה וְיָשְׁבוּ עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב אֲשֶׁר יָשְׁבוּ-בָהּ אֲבוֹתֵיכֶם וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד-עוֹלָם וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם׃" שם לז, כד-כה

מפני שרוב הפרשנים טוענים שהפסוקים הנ"ל מספרים על המשיח, יש כאן לכאורה סתירה, אם מפרשים שהנשיא המוזכר בפרקים מ"ד-מ"ח איננו המשיח. ברם, במציאות אין כאן סתירה, כי נאמר שפירוש המילה "נשיא" הוא "מנהיג". לכן המילה הזאת יכולה להתייחס אל מגוון של מנהיגים ולא רק אל המשיח. צ"ל שבאותו אופן כורש נקרא "משיח" (ראה ישעיהו מה, א) וכמובן כורש לא היה המשיח. כך גם הנשיא המוזכר בפרקים מד-מח איננו אותו נשיא שיחזקאל מספר עליו בפרק לז. הקטע הנ"ל מספק לקורא מידע מועיל מאוד כדי להגיע למסקנה שרק בפסוקים הללו יחזקאל מתייחס אל הנשיא אשר הוא המשיח.

העובדה שדָוִד מוזכר כאן ואף נאמר עליו שהוא ימלוך עליהם (על עם ישראל) מרמזת למשיח. הביטוי "וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם" דומה מאוד למה שאלוקים אמר "אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי" יותר מוקדם בנבואתו של יחזקאל (ראה פרק לד). לגבי הציטוט הזה, כתוב שהקב"ה הוא נושאו של המשפט הנ"ל ("אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי") ולא המשיח. כאן יש עוד דוגמה למקום שכתוב בו ה', אבל הפעולה עצמה תיעשה על ידי המשיח. בנוסף לכך, ימות המשיח תוארו כאשר כתוב, "וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם". נאמר שהמשיח ינהיג את העולם וילמד אותו לציית לתורה.

"ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם׃" ישעיהו ב, ג

אחד מתפקידיו של המשיח הוא לקבץ נידחי עמו ישראל. לפיכך הכתוב "וְיָשְׁבוּ עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב" נותן עוד רמז לימות המשיח. בתחילתו של הקטע אנו קוראים רק "וְעַבְדִּי דָוִד", אולם בסופו כתוב, "וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא". הוספת המילה "נָשִׂיא" באה ללמד את הקורא שהנשיא בהקשר הזה הוא המשיח בן דוד ממש.

השאלה האחרונה שתידון במאמר הזה, האם ייתכן שדוד בן ישי הוא הנשיא שפרקים מד-מח מספרים עליו? צריך לזכור שימות המשיח יתחילו אחרי תחיית המתים. יש אומרים שירמיהו הנביא מוכיח זאת כאשר הוא אומר,

"ט וְעָבְדוּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם׃" ירמיהו ל, ט

יש כמה בעיות בפירוש הזה. הראשונה היא שבשום פסוק בתנ"ך לא כתוב שהקב"ה הבטיח לדוד שיהיה לו תפקיד מיוחד כפי שכתוב על הנשיא בפרקים מד-מח. אדרבא, ההבטחה היחידה בקשר לימות המשיח שהקב"ה הבטיח לדוד מתייחסת אל צאצאו של דוד ולא לדוד עצמו. כי כתוב,

"...וְהִגִּיד לְךָ יְהוָה כִּי-בַיִת יַעֲשֶׂה-לְּךָ יְהוָה׃ יב כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת-אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת-זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת-מַמְלַכְתּוֹ׃ יג הוּא יִבְנֶה-בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת-כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד-עוֹלָם׃ יד אֲנִי אֶהְיֶה-לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה-לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲו‍ֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם׃ טו וְחַסְדִּי לֹא-יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ׃ טז וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד-עוֹלָם לְפָנֶיךָ  כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד-עוֹלָם׃"

שמואל ב ז, יא-טז

רציתי לכלול את הפסוקים הנ"ל בגלל שתי סיבות. הראשונה, אמנם ההבטחה הזאת נאמרה לדוד, אבל לא עליו. השנייה, הפסוקים הללו הם דוגמה טובה לכך שנבואות יכולות להתגשם באופן מיוחד. אף על פי שהפרשנים מפרשים בסופו של דבר את הנבואה הזאת כמשיחית, גם כל צאצא של דוד שישב על כסא אביו בירושלים מגשים את הנבואה. כל המלכים שישבו על כסא דוד בירושלים היו בשר ודם בלבד, והייתה להם את הנטייה לחטוא והם חטאו (אֲשֶׁר בְּהַעֲו‍ֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם). מה שאין כן המשיח, מפני שמרים הבתולה הרתה באמצעות רוח הקודש. המשיח רוחני באופן מיוחד עד כדי כך שהוא אף פעם לא חטא. למרות שהמשיח רוחני, הוא לא רוחני בלבד אלא גם בשר ודם. (צ"ל שהמשיח לא בא לעולם רק כאשר מרים הייתה הרה על ידי רוח הקודש, אלא הוא נצחי).          

לכן ברור שהמלך דוד הוא לא נושאו של הפסוק מירמיהו פרק ל', מפני שכתוב שעם ישראל יעבוד את דוד כמו שהוא יעבוד את האלוקים. כמובן, אסור לעבוד בן אדם כמו שאנו אמורים לעבוד את הקב"ה. לפיכך "דוד" בפסוק הנ"ל, ובעוד מקומות, כגון הושע ג. ה, יחזקאל לז, כד-כה, הוא המשיח בן אלוקים, ולפיכך מותר לעבוד אותו.

לסיכום, הנשיא בנבואתו של יחזקאל פרקים מד-מח איננו המשיח ולא דוד בן ישי, אלא מנהיג מיוחד שיהיה אחראי על הרבה דברים הקשורים לבית המקדש ולכוהנים. לכן יכול להיות שרש"י צודק כאשר הוא אומר "כהן גדול נשיא הוא...".