עמנואל

ישעיהו הנביא ניבא שעלמה (בתולה) תלד בן ושמו יהיה עמנואל (ישעיהו ז':י"ד). במאמר הבא נענה על שתי שאלות:

א)    מדוע נולד בן ולא בת?

ב)     מה משמעות השם עמנואל?

 

למילה "בן" יש כמה משמעויות. בדרך כלל ניתנים למילה "בן" שלושה פירושים. הפירוש הראשון הוא הפשוט ביותר - "בן" הוא ילד, לדוגמה:

"כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ, בֵּן נִתַּן-לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה, עַל-שִׁכְמוֹ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי-עַד, שַׂר-שָׁלוֹם". 

 ישעיהו ט'.ה'

דוגמה נוספת:

"וַתִּדֹּר נֶדֶר, וַתֹּאמַר: יְהוָה צְבָאוֹת, אִם-רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ, וּזְכַרְתַּנִי, וְלֹא-תִשְׁכַּח אֶת-אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים - וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל-יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ."

 שמואל א א'.י"א

מובן מהביטוי "זרע אנשים" בפסוק הנ"ל, שמדובר בבן, ומעצם הגדרת המילה "בן" - משמעותה בן זכר. בשימוש זה אין הבדל בין בן לבת מלבד למין.

פירושה השני של המילה "בן" מתוארת כעבד. לדוגמה:

"וַיֹּאמְרוּ בְנֵי-הַנְּבִיאִים אֶל-אֱלִישָׁע: הִנֵּה-נָא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ - צַר מִמֶּנּוּ."

 מלכים ב ו'.א

על פי דוגמה זו, "בני הנביאים" אינם בנים אמיתיים של הנביאים, אלא אנשים הלומדים ומשרתים את הנביאים.

בפירוש השלישי יש למילה "בן" משמעות של יורש.

"חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא, וַאֲרוּ עִם-עֲנָנֵי שְׁמַיָּא, כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא; וְעַד-עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה, וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי. וְלֵהּ יְהִב שָׁלְטָן, וִיקָר וּמַלְכוּ, וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן; שָׁלְטָנֵהּ - שָׁלְטָן עָלַם דִּי-לָא יֶעְדֵּה, וּמַלְכוּתֵהּ - דִּי-לָא תִתְחַבַּל."

(תרגום לעברית: רואה הייתי בחזיונות לילה, והנה עם ענני השמים בא אחד הדומה לבן-אדם, ועד עתיק יומין הגיע והובא לפניו. שלטון וכבוד ומלכות ניתנו לו, וכל העמים, האומות והלשונות עבדו לו. שלטונו שלטון עולם שלא יסור וממלכתו לא תיכלה.") 

דניאל ז'.י"ג-י"ד

עלינו להבין שיש קשר בין הפירוש השלישי של המילה "בן" לבין פירושה השני. המונח "בן האדם" בדניאל ז'.י"ג מתורגם כאותו "בן" שעליו ניבא ישעיהו הנביא (ישעיהו ז'.י"ד), שייוולד מעלמה ושמו יהיה עמנואל. נבואתו של דניאל מתרכזת על "בן האדם" שבא לפני "ועד עתיק יומא" (אלוקים). לאיזו מטרה ניגש "בן האדם" אל הקב"ה? על פי הפסוקים הנ"ל, במטרה לרשת את השלטון, את הכבוד (יקר) והממלכה השייכים לה', ישתבח שמו.

הגמרא במסכת סנהדרין דף צ"ח עמוד א' אומרת ש"בן האדם" הזה הוא המשיח,

"אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתה וכתיב עני ורוכב על חמור זכו עם ענני שמיא לא זכו עני רוכב על חמור אמר ליה שבור מלכא לשמואל אמריתו משיח על חמרא אתי..."

הווי אומר, שהמשיח יירש את השלטון, את הכבוד ואת מלכות ה'. מסיבה זו כינו הרבנים את המשיח - מלך המשיח. בהמשך הפסוק כתוב,

"...,וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן; שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי-לָא יֶעְדֵּה, וּמַלְכוּתֵהּ - דִּי-לָא תִתְחַבַּל."

(תרגום לעברית: "וכל העמים והאמות והלשונות יעבדו לו; שלטונו שלטון עולם אשר לא יעבור ומלכותו אשר לא תשחת.")

 דניאל ז'.י"ד

לפסוקים הנ"ל חשיבות רבה להבנת זהותו האמיתית של המשיח. אין ביהדות וויכוח לגבי העובדה שהמשיח הוא בן אדם אנושי. הבעיה בפסוק הנ"ל בדניאל היא ש-"כל העמים, האומות, והלשונות עבדו בו" (וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא, לֵהּ יִפְלְחוּן...). אם המשיח הוא אך ורק בשר ודם, אזי כאשר כל העמים יעבדו אותו, ייחשב הדבר לעבודה זרה. חז"ל אומרים שאין זה נכון לתרגם את המילה "לעבוד" כעבודת ה', אלא כאיש העובד את אדונו או את מלכו. האם דברי חז"ל במקרה זה נכונים? כדי לענות על שאלה זו, חשוב לחקור כיצד השתמש דניאל במילה "פלח" בארמית. מילה ארמית זו מופיעה מספר פעמים בספר דניאל. בכל פעם בה משתמש דניאל במילה זו, ברור למדי שהכוונה לעבודת ה'. למשל:

" אִיתַי גֻּבְרִין יְהוּדָאיִן, דִּי-מַנִּיתָ יָתְהוֹן עַל-עֲבִידַת מְדִינַת בָּבֶל, שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ, וַעֲבֵד נְגוֹ--גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ, לָא-שָׂמוּ עליך (עֲלָךְ) מַלְכָּא טְעֵם, לאלהיך (לֵאלָהָךְ) לָא פָלְחִין, וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא סָגְדִין."

(תרגום לעברית: "יש אנשים יהודים אשר מנית אותם על עבודת מדינת בבל – שדרך, מישך ועבד נגו, אנשים אלה לא שמו לב עליך, המלך; את אלוהיך אינם עובדים ולצלם הזהב אשר הקימות אינם משתחווים.")

 דניאל ג': י"ב

" עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר, וְאָמַר לְהוֹן, הַצְדָּא, שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ: לֵאלָהַי, לָא אִיתֵיכוֹן פָּלְחִין, וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימֶת, לָא סָגְדִין."

(תרגום לעברית: "ענה נבוכדנצר ואמר להם: האם באמת, שדרך, מישך ועבד נגו, לאלוהי אינכם עובדים ולצלם הזהב אשר הקימותי אינכם משתחווים?)

 דניאל ג':י"ד

" הֵן אִיתַי, אֱלָהַנָא דִּי-אֲנַחְנָא פָלְחִין--יָכִל, לְשֵׁיזָבוּתַנָא: מִן-אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא וּמִן-יְדָךְ מַלְכָּא, יְשֵׁיזִב. וְהֵן לָא, יְדִיעַ לֶהֱוֵא-לָךְ מַלְכָּא; דִּי לאלהיך (לֵאלָהָךְ), לָא-איתינא (אִיתַנָא) פָלְחִין, וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ, לָא נִסְגֻּד."

(תרגום לעברית: "ענו שדרך, מישך ועבד נגו ואמרו אל המלך נבוכדנצר: אין אנו צריכים על זאת להשיבך דבר. אם יש בידי אלוהינו, אשר אנו עובדים אותו להצילנו – מכבשן האש הבוערת ומידך, המלך יציל. ואם לא, יהא ידוע לך, המלך, כי לאלוהיך אין אנו עובדים ולצלם הזהב אשר הקימות לא נשתחווה.")

 דניאל ג'.י"ז-י"ח

העובדה שחז"ל לא הצליחו לזהות במילה "פלח", משמעות של 'להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה, ולקלס' (נא לראות תפילת שחרית לשבת, סוף התפילה בשם "שוכן עד") מוכיחה אחת משתי אפשריות:

א)    אין ביד חז"ל השיטה הנכונה לפרש את כתבי הקודש,

ב)     המסקנה המתבקשת היא שאכן כל העמים יעבדו את המשיח, (כלומר המשיח הוא בן אלוקים וראוי לעבודת ה').

חז"ל בחרו במתכוון שלא לקבל את מסקנה ב, שהיא המסקנה הנכונה, אלא העדיפו לפרש את הפועל "פלח" באופן שגוי, וזאת - כדי להסתיר מהקוראים היהודיים את פשר המושג "בן אלוקים". עלינו להדגיש שחז"ל הסתירו את ההגדרה הנכונה של המילה "פלח" במתכוון מפני שיודעים הם היטב שכאשר מישהו חפץ להבין את משמעותה של מילה מסוימת, חובה עליו לבדוק את שימושיה בספר. כאשר חוקרים את המילה "פלח" ניתן להגיע למסקנה אחת בלבד, והיא - שלמילה "פלח" משמעות של עבודת ה' בלבד. מסיבה זו הדגשתי שחז"ל הסתירו את המובן הנכון של המילה "פלח" במתכוון.

לבני האדם מותר לעבוד את המשיח אך ורק אם הוא "בן אלוקים", ולא – יכשלו, חלילה, בחטא של עבודה זרה. זו הסיבה שישעיהו הנביא קרא לילד שייוולד לעלמה בשם "עמנואל" - הילד הוא באמת ובתמים "אלוקים עמנו"! הדרך שבה פקד אלוקים את עמו ובא לעולם הזה בגוף גשמי הייתה, כאשר עלמה (בתולה) הרתה מרוח הקודש וילדה את המשיח. המשיח הוא, אם כן, בן אדם אנושי לחלוטין ובן אלוקים חיים בעת ובעונה אחת.

למשיח יש שני תפקידים:

א)    לעשות את רצונו של אביו – שהוא להביא את הגאולה לעולם.

ב)     לרשת את מלכות ה' ולשלוט על העולם לעולם ועד.

המושג "בן אלוקים" הינו זר לחלוטין ליהדות של ימינו, אך השאלה החשובה היא האם זהו מושג מוצדק לפי התנ"ך?

במאמר הבא, בע"ה, נמשיך לדון בשם "עמנואל" ובמושג "בן אלוקים". נדון ונחקור את הפרקים ח' וט' בספר ישעיהו, ונדון בשאלה: הייתכן שהנביא מתכוון למישהו אחר ולא למשיח, כמו למלך חזקיהו, למשל, או אף לבנו של הנביא ישעיהו עצמו?

חזרה על מאמר ד'

א)    המשיח הנקרא "עמנואל" הוא בן האלוקים ולפיכך ירש את מלכות ה' וכל כבודו, עד כדי כך שכל העמים יעבדו אותו כאלוקים (ראה דניאל ז'.י"ד).

ב)     היות ומשיח צדקנו הוא בן האלוקים, חפצו לעשות את רצונו של אביו.