דניאל פרק ח׳

בימינו אלה תשומת לב העולם מוסבת אל המתרחש במזרח התיכון. אחד הדברים החשובים הוא עלייתה של דת האיסלם, לא רק באסיה, אלא גם באירופה וצפון אמריקה. בהווה, האיסלם היא הדת המתפשטת במהירות הרבה ביותר בעולם. מהסיבה שלאיסלם יש את השאיפה לשלוט בעולם, יש בקרב הנוצרים יותר ויותר פרשנים המאמינים שצר המשיח יבוא מקרב המוסלמים. נדון בנושא הנ"ל במאמר הנוכחי.

דניאל פרק ח' מציע מידע רב לגבי המאורעות שיתרחשו באחרית הימים. דניאל קבל כמה וכמה חזונות בנוגע לעת הקץ. רוב הפרשנים היהודיים ייחסו את פרק ח' בדניאל לרדיפות נגד עם ישראל,  שאירעו בעבר בתקופות שבין אלכסנדר מוקדון לטיטוס. במאמר זה נראה שהמסר של הפרק הנ"ל מתייחס אך ורק לתקופה של אחרית הימים. דניאל אומר פעמיים באופן מפורש שהחזון הזה מדבר על עת הקץ (פסוק י"ז ופסוק י"ט). 

פסוק א':בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת בֵּלְאשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ חָזוֹן נִרְאָה אֵלַי אֲנִי דָנִיֵּאל אַחֲרֵי הַנִּרְאָה אֵלַי בַּתְּחִלָּה׃ 

כל פרט הניתן בכתבי הקודש חשוב ומשמעותי, לפיכך העובדה שדניאל קיבל את החזון הזה בשנה השלישית למלכות בלאשצר מלמדת על מידע מסיום. למספר שלוש יש משמעות של בחינה או בדיקה. חז"ל מלמדים שיציאת מצרים הייתה הגאולה הראשונה. צ"ל שהיו כמה חלקים לגאולה הראשונה. חלק א' היה יציאת עם ישראל ממצרים, חלק ב' היה 40 שנה במדבר, וחלק ג' היה כניסת העם לארץ המובטחת בפועל. למרות שחזונו של דניאל קשור לגאולה הסופית, תוכנו של החזון מתייחס יותר אל חלק ב' של הגאולה הראשונה. 40 השנים במדבר היו זמן הכנה כדי שעם ישראל יהיה מוכן לרשת את הארץ. כפי ש40 השנים במדבר הכינו את עם ישראל לחלק האחרון של הגאולה הראשונה, כך הכתוב בפרק הנ"ל בדניאל מדבר על ההכנה לחלק הסופי של תוכניתו של הקב"ה, ז"א הקמת מלכות השם דרך ביאת המשיח. בסוף פסוק א' הנ"ל אנו למדים שפרק ח' בדניאל  קשור לחזונות נוספים שדניאל מתעד קודם לכן בספרו.         

פסוק ב': וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַיְהִי בִּרְאֹתִי וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל-אוּבַל אוּלָי׃

בפסוק הנ"ל אנו מוצאים שלושה דברים חשובים. דבר ראשון, דניאל קיבל את החזון בגלות (עילם). יש אומרים שבכל פעם שהמילה גלות מוזכרת, חייבים לחשוב על הבטחת ה' לגאול את עמו. כל עוד שההבטחה לא התמלאה עדיין, כאילו נותן מסר מהשמים שעלינו להתפלל. דבר שני, דניאל נמצא על יד נהר (אובל) אולי. צ"ל שיש קשר בין תפילה למקורות המים. המסורת היהודית מתייחסת לכך שעל היהודים להתפלל ליד מים. למשל, בספר מעשי השליחים כתוב על הרב שאול, תלמידו של רבי גמליאל,  ש"ביום השבת יצאנו דרך שער העיר אל שפת נהר, אל מקום שחשבנוהו למקום תפילה..." דבר שלישי, שמו של הנהר "אולי".

בשלושה עשר העיקרים שלו, מזהיר הרמב"ם את עם ישראל שעליו להיות מוכן תמיד לביאת המשיח, כלומר, לתקופת אחרית הימים. מדוע אומר הרמב"ם את הדברים הללו? האם הסיבה לכך היא שאולי אחרית הימים ממש קרובה? יתכן שהסיבה לשמו של הנהר "אולי" היא כדי להדגיש את הצורך להיות מוכנים לאשר יקרה באחרית הימים.       

פסוק ג': וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַיִל אֶחָד עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל וְלוֹ קְרָנָיִם וְהַקְּרָנַיִם גְּבֹהוֹת וְהָאַחַת גְּבֹהָה מִן-הַשֵּׁנִית וְהַגְּבֹהָה עֹלָה בָּאַחֲרֹנָה׃   

כאשר מופיע הביטוי "לשאת עיניים" הכוונה היא להתפלל, לפיכך דניאל בא לנהר "אולי" כדי להתפלל. יתכן שדניאל רצה להתפלל כדי להבין את החזון שראה בפרק ז'. אין ספק שיש קשר ישיר בין החזון בפרק ז' לבין החזון בפרק שלנו. בפרק ז' ראה דניאל את החזון של ארבע החיות. הנביאים מייחסים את  המונח "חיה" אל ממלכה או אימפריה. מי היו ארבע האימפריות בחזונו של דניאל ? בסדר כרונולוגי: בבל, מדי ופרס, יוון, והסופי. בפסוק ג' הנ"ל, השאלה המתבקשת היא מיהו האיל? לפי פסוק כ' האיל הוא מלכי מדי ופרס. צ"ל שהנבואה בפרק ח' אינה מתייחסת אל משהו שקרה בעבר אלא אל העתיד לבוא. לכן יכול הקורא לצפות מנבואתו של דניאל, שבאחרית הימים מדי ופרס, ז"א אירן של היום, תעלה להיות מדינה חשובה. כמו כן נאמר על האיל שיש לו שתי קרניים. יש אומרים שהמונח "קרן", מתייחס למנהיג או מלך. אם כן, לאירן יהיו שני מנהיגים, כאשר השני יהיה חשוב וחזק יותר מהראשון.     

פסוק ד': רָאִיתִי אֶת-הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה וְכָל-חַיּוֹת לֹא-יַעַמְדוּ לְפָנָיו וְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ וְהִגְדִּיל׃   

רוב המפרשנים אינם מסכימים עם הסברה שהנבואה הזאת מדברת על העתיד. אך הם טועים, כי המצב שהפסוק הנ"ל מתאר, אינו מתאים לאירועים שכבר אירעו בעבר. מפני שבעבר יוון, שנמצאת במערב תקפה את מדי ופרס במזרח, ואילו כאן האיל מנגח מערבה, צפונה, ודרומה. היום אפשר לראות כיצד השפעתה הפוליטית של אירן גדלה בעולם דרך האיסלם. כתוב בפסוק הנ"ל שהחיות (מדינות) לא יוכלו לעמוד נגד האיל. פירושו של דבר שהאיסלם תמשיך להתפשט בעולם, וממשלות העולם (חיות) ירגישו שאין להן היכולת למנוע מהאיסלם לעלות לשלטון.         

פסוק ה'-ז: וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין וְהִנֵּה צְפִיר-הָעִזִּים בָּא מִן-הַמַּעֲרָב עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֵין נוֹגֵעַ בָּאָרֶץ וְהַצָּפִיר קֶרֶן חָזוּת בֵּין עֵינָיו׃ וַיָּבֹא עַד-הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתִי עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל וַיָּרָץ אֵלָיו בַּחֲמַת כֹּחוֹ׃ וּרְאִיתִיו מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו וַיַּךְ אֶת-הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת-שְׁתֵּי קְרָנָיו וְלֹא-הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְפָנָיו וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ וְלֹא-הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ:

בדיוק כאשר נדמה לעולם שאין מציל שיכול לעצור את האיל, אנו קוראים בפסוק הנ"ל שמופיע צפיר העיזים. תיאורו משמעותי ביותר. ראשית, הוא בא מהמערב. שנית, כתוב עליו שהוא "על פני כל הארץ". רש"י אומר על הביטוי הנ"ל, "דומה היה כמדלג באוויר". כיצד ניתן להבין את כוונתו של הביטוי? יש אומרים שהביטוי מייחס לצפיר העיזים תכונה על-טבעית. דבר אחרון, כתוב עליו שיש לו "קרן חזות בין עיניו". מהמידע הזה ניתן לקשר את צפיר העיזים דרך קרנו לחיה הרביעית מבין ארבעת החיות המופיעות בפרק ז' בדניאל. שם כתוב שהיו לה עשר קרניים. כתוב במפורש שכל קרן מסמלת מלך. מאותה חיה (אימפריה) יעלה עוד מלך, אבל הוא יהיה שונה ומיוחד מהשאר.

בגלל הקשר שבין צפיר העיזים לקרן המיוחדת המופיעה בפרק ז', ניתן לומר שצפיר העיזים קשור לצר המשיח. היות וצר המשיח ירצה שעם ישראל יקבל אותו, לא תהייה זו הפתעה אם הוא יילחם באיסלם ובאויבי ישראל. יתכן שבהתחלה יהיו יהודים שיתמכו בו, אך לבסוף עם ישראל יכיר בו כמישהו אשר תוכניתו מתנגדת לאלוקים, דבר שיהפוך את צר המשיח לאויב שירדוף את עם ישראל. ברם, בפסוק ה' אנו למדים שצפיר העיזים ילחם באימפריית מדי ופרס וינצח אותה.          

פסוק ח': וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עַד-מְאֹד וּכְעָצְמוֹ נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדֹלָה וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם׃

מהפסוק הנ"ל אנו למדים שבצורה מסיומת קשור המספר ארבע לצפיר העיזים. באופן כללי המספר ארבע מתייחס אל הגלובלי. ז"א בסופו של דבר מלכותו של צפיר העיזים תהיה על כל מדינות העולם. פרט נוסף לגביו - כתוב עליו, "נשברה הקרן הגדולה ועלו ארבע תחתיה". צ"ל שניתן לדבר על צפיר העיזים כאל אימפריה. למדנו שבהתחלה האימפריה הזאת תהיה מורכבת מעשרה מלכים. כתוב עליה ששלושה מלכים נעקרו, ומלך אחר ייקח את מקומם (ראה פרק ז' ופסוקים כ',כ"ד). בפסוק ח' עליו אנו מדברים כאן, המספר ארבע מגלה שבאחרית הימים יהיו ארבע מלכויות הקשורות לשלטונו של צפיר העיזים. נדון בפרטים נוספים בהמשך לימודינו בחצי השני של הפרק.

פסוק ט': וּמִן-הָאַחַת מֵהֶם יָצָא קֶרֶן-אַחַת מִצְּעִירָה וַתִּגְדַּל-יֶתֶר אֶל-הַנֶּגֶב וְאֶל-הַמִּזְרָח וְאֶל-הַצֶּבִי׃

מארבעת  המלכויות יקום מנהיג נוסף, אשר יגרום לשלטונו וסמכותו להתפשט מהמערב (אירופה) לדרום ולמזרח, עד שיגיע לארץ ישראל (הצבי). כל דבר הקשור לצפיר העיזים קשור גם לצר המשיח, אבל לא תמיד באופן ישיר. צריך לזכור שבאופן כללי מסמל צפיר העיזים את האימפריה שממנה יבוא צר המשיח. אך כאשר  מדברים על צר המשיח באופן ספציפי, מסמלת אותו "הקרן אחת מצעירה".

פסוק י': וַתִּגְדַּל עַד-צְבָא הַשָּׁמָיִם וַתַּפֵּל אַרְצָה מִן-הַצָּבָא וּמִן-הַכּוֹכָבִים וַתִּרְמְסֵם׃

ברור שהקרן בפסוק הנ"ל אינה מסמלת בן אדם שהגיע לתפקידו הרם באופן רגיל, אלא קבל את ההשראה מהכוחות העל-טבעיים המתנגדים לרצונו של הקב"ה. צ"ל שאין בחפצו של צפיר העיזים להקים את שלטונו בעולם הזה בלבד, אלא שבנוסף מתכוון לעקור את האלוקים מהשמים ולהחליף את מלכות השם במלכותו. כוונתו זו מתגלה לקורא במילים "ותגדל עד צבא השמים" המופיעות בפסוק הנ"ל. הפסוק מדברים על שני דברים; האחד, יהיו כמה המלאכים שיפגעו על ידי צפיר העיזים, והשני, יהיו כאלה  מבין המלאכים שיצטרפו להשתתף במטרתו. על כך מתכוון הפסוק מספר ההתגלות י"ב.ד: "וְסָחַב בִּזְנָבוֹ מִן-הַשָּׁמַיִם שְׁלִישִׁית הַכּוֹכָבִים וַיַּשְׁלִיכֵם אָרְצָה..."         

פסוק י"א: וְעַד שַׂר-הַצָּבָא הִגְדִּיל וּמִמֶּנּוּ הרים (הוּרַם) הַתָּמִיד וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ:

כחלק מתוכניתו של צפיר העיזים לתפוס את מקומו של הקב"ה, הוא יגיע לשמים כדי להילחם נגדו. כתוב בפסוק הנ"ל "ועד שר הצבא הגדיל". מלחמה תפרוץ בשמים ומיכאל, שר הצבא (ראה דניאל י.י"ג וי"ב.א') ילחם בצפיר העיזים. אחת מתוצאות המלחמה הזאת תהייה ש"התמיד" יוסר, כוונת המילים הללו היא שעבודת הקודש, שתשוב לפעול בבית המקדש השלישי – תופסק. סוף הפסוק הנ"ל אומר, "והושלך מכון מקדשו". כוונת המילים הללו היא שיסודו (מכון) של המקדש, המטרה העיקרית תשתנה מעבודת ה' לעבודת זרה. במילים אחרות, האימפריה שצר המשיח יעלה ממנה לשלטון תאשר לעם ישראל לבנות את בית המקדש השלישי. העם היהודי יחשוב שהבית ישמש כמקום קדוש, ברם מטרתו של צר המשיח היא להפוך בסופו של דבר את בית המקדש למקום שבו כל העולם יעבוד אותו.

פסוק י"ב: וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל-הַתָּמִיד בְּפָשַׁע וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה׃

בפסוק הנ"ל הקורא למד שצר המשיח יפסיק את "התמיד" על ידי צבאו. כל פעולה שצר המשיח יעשה במשך התקופה הזאת תהיה מבחינת מעשה פשע. תוצאה מכל האירועים הללו תהייה שהאמת תיעלם מהעולם. סוף הפסוק הנ"ל מגלה שלמשך זמן מסיום יצליח צר המשיח בתוכניתו.

פסוקים י"ג-י"ד: וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד-קָדוֹשׁ מְדַבֵּר וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר עַד-מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס׃ וַיֹּאמֶר אֵלַי עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ׃

מהפסוק הנ"ל אנו למדים על שיחה שדניאל שמע מהשמים בנוגע לאירועים הקשורים לחזון שקיבל בפסוקים הקודמים. חשוב לציין שהדבר העיקרי בכל האירועים הללו הוא הסרת "התמיד". ז"א, שעבודת ה' שתפעל בבית המקדש השלישי תיפסק דרך השיקוץ המשומם*. מהשיחה שדניאל שמע מהשמים, אנו למדים שיעברו 2,300 ימים מהיום שבית המקדש השלישי יוקם (כולל השיקוץ המשומם ועת צרת יעקב), עד שהקב"ה יגיב למצב שנוצר בו כדי להשמיד את האימפריה הזאת.   

פסוק ט"ו: וַיְהִי בִּרְאֹתִי אֲנִי דָנִיֵּאל אֶת-הֶחָזוֹן וָאֲבַקְשָׁה בִינָה וְהִנֵּה עֹמֵד לְנֶגְדִּי כְּמַרְאֵה-גָבֶר:

ברור לגמרי מהפסוק הנ"ל שדניאל אינו מבין את משמעות החזון, ומבקש עזרה רוחנית כדי להבינו. בסוף הפסוקכתוב ש"והנה עומד לנגדי כמראה גבר". בפסוק הבא, אנו למדים שהמילה "גבר" מתייחסת אל המלאך גבריאל.

פסוק ט"ז: וָאֶשְׁמַע קוֹל-אָדָם בֵּין אוּלָי וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר גַּבְרִיאֵל הָבֵן לְהַלָּז אֶת-הַמַּרְאֶה׃

בפסוק הנ"ל החזון חוזר לנהר "אולי" (כנ"ל בפירושו של פסוק ב'). הסיבה לכך היא כדי לגלות לקורא שדניאל מתפלל להשראה מרוח האלוקים כדי שיוכל להבין את משמעות החזון. המלאך גבריאל שמע הוראות מהשמים שעליו להופיע בפני דניאל ולגלות לו את פשר החזון.

פסוק י"ז: וַיָּבֹא אֵצֶל עָמְדִי וּבְבֹאוֹ נִבְעַתִּי וָאֶפְּלָה עַל-פָּנָי וַיֹּאמֶר אֵלַי הָבֵן בֶּן-אָדָם כִּי לְעֶת-קֵץ הֶחָזוֹן׃

גבריאל מתקרב אל דניאל כדי לדבר איתו, אבל כאשר הוא מגיע, דניאל פוחד ממנו ונופל ארצה. גבריאל מודיע לו שבא כדי לתת לדניאל את הבנת החזון. הדבר הראשון שגבריאל מגלה לדניאל הוא שהחזון אינו מתייחס אל זמנו של דניאל, אלא אל אחרית הימים ("לעת קץ החזון"). די תמוה שאף על פי שדברי גבריאל אלה ברורים למדי, רוב המפרשים מפרשים שחזון זה שייך לתקופת בית המקדש שני.

פסוק י"ח: וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי נִרְדַּמְתִּי עַל-פָּנַי אָרְצָה וַיִּגַּע-בִּי וַיַּעֲמִידֵנִי עַל-עָמְדִי׃

מיד עם תחילת שמיעתו את פשר החזון מפי גבריאל, החל דניאל לישון. יש אומרים שהיות ודניאל רק בשר ודם, אינו מסוגל לקלוט פירוש זה שהינו רוחני כל כך. רק כאשר גבריאל נגע בו, ניתנה לדניאל היכולת להבין את דבריו.    

פסוק י"ט: וַיֹּאמֶר הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר-יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזָּעַם  כִּי לְמוֹעֵד קֵץ׃

גבריאל מבהיר שהתקופה אליה מתייחס החזון כוללת את זעמו של אלוקים שייפול על העולם באחרית הימים ("כי למועד קץ"). במילים אחרות, למרות שצר המשיח ישלוט על העולם לזמן מסיום, בסופו של דבר הקב"ה ישפוט אותו.    

פסוק כ': הָאַיִל אֲשֶׁר-רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס׃

בפסוק הנ"ל גבריאל מודיע לדניאל שזהותו של האיל בעל הקרניים היא למעשה שני מלכים— מלכי מדי ופרס. צ"ל שבימינו אלה, אירן היא המדינה שבעבר הייתה ממלכות מדי ופרס. לפיכך, באחרית הימים אנו יכולים לצפות שאירן תחזור לתפוס מקום בולט בין מדינות העולם. השפעתה תתפשט מערבה, צפונה, ודרומה - כנ"ל בפסוק ד'.  

פסוק כ"א: וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן׃

בפסוק הנ"ל אנו למדים שצפיר העיזים, הידוע פה בשם הצפיר השעיר, הוא מלך יוון. במשך זמנו של דניאל הייתה ארץ יוון שייכת אל המערב, במילים אחרות אירופה של היום. מהפסוק הנ"ל ניתן לצפות שבאחרית הימים תתחולל מלחמה גדולה בין אירן (ייתכן שלא רק מדינת אירן בלבד, אלא מדינות נוספות מהמזרח שיצטרפו אליה) לבין האימפריה שמרוכזת באירופה. ייתכן אפילו שהמנהיג הראשון של האימפריה יבוא ממדינת יוון. 

פסוק כ"ב: וְהַנִּשְׁבֶּרֶת וַתַּעֲמֹדְנָה אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ  אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת מִגּוֹי יַעֲמֹדְנָה וְלֹא בְכֹחוֹ

אחרי המלך הראשון, יחולק השלטון לארבע מלכויות שיצאו מגוי אחד. ייתכן שכוונת המילה "גוי" היא מאותה מדינה או מאותו עם אתני. פרק ז' בדניאל שופך אור על הפסוק הנ"ל בנוגע לארבע מלכויות. שם דניאל ראה חזון אחר של ארבע אימפריות. על פי רוב המפרשים הגדולים של התנ"ך, האימפריה הראשונה היא בבל (אריה), השנייה היא מדי ופרס (דוב), השלישית יוון (נמר). מאוד משמעותי שכתוב על הנמר "...אשר לה על גבה ארבע כנפי עוף. ארבעה ראשים היו לחיה ושלטון ניתן לה." (דניאל פרק ז' ופסוק ו'). רק החיה השלישית קשורה למספר ארבעה (ארבע כני עוף וארבעה ראשים). כמו כן חשוב לדעת שבפסוק הבא מופיעה החיה הרביעית, מיוחדת משאר החיות המתוארות בחזון, והאימפריה שצר המשיח יעלה ממנה. האימפריה הרביעית הזאת וצר המשיח הם הנושאים המוזכרים בפסוק הבא. בסופו של הפסוק כתוב "לא בכוחו". המשפט הזה מגלה לקורא שיש לאימפריה הזאת כוח מהעולם העל-טבעי (של השטן).        

פסוק כ"ג: וּבְאַחֲרִית מַלְכוּתָם כְּהָתֵם הַפֹּשְׁעִים יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז-פָּנִים וּמֵבִין חִידוֹת׃

כתוב באופן מפורש שאחרי ארבע המלכויות יקום מלך מלא גאווה (מלך עז פנים). הוא יעמוד כאשר "כהתם הפושעים". כיצד ניתן להבין את הביטוי הזה? יש מחלוקת גדולה בנוגע אליו, אבל לפי הפשט, יש למילה "התם" שתי משמעויות. הראשונה היא "להגיעה עד הסוף". השנייה מאד דומה, אבל קצת שונה. בשימוש זה המשמעות היא "שלמות" או "מלוא" (שיא). לכן, אפשר להבין כך את המשפט הנ"ל: "כאשר המספר של, או השפעה של הפושעים מגיע(ה) לשיא". כך שהפסוק הנ"ל מגלה לקורא שצר המשיח יעלה לשלטון במשך הזמן שההפקרות מגיעה לשיאה, או למלואה.

בנוגע למלך עז הפנים, כתוב עליו גם שהוא מאוד חכם, "ומבין חידות".        

פסוק כ"ד: וְעָצַם כֹּחוֹ וְלֹא בְכֹחוֹ וְנִפְלָאוֹת יַשְׁחִית וְהִצְלִיחַ וְעָשָׂה וְהִשְׁחִית עֲצוּמִים וְעַם-קְדֹשִׁים׃ 

גם בפסוק הנ"ל יש דגש על העובדה שצר המשיח יקבל את כוחו וסמכותו באמצעות השטן. הוא יעשה נסים (נפלאות) ודרכם הוא ישמיד את אלה שיעמדו נגדו, ולא משנה עד כמה הם חזקים. האויב העיקרי בסוף יהיה עם ישראל (עם קדשים).

פסוק כ"ה: וְעַל-שִׂכְלוֹ וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ וּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים וְעַל שַׂר-שָׂרִים יַעֲמֹד וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר׃ 

באמצעות שכלו ויכולת המרמה שלו, יצליח צר המשיח במעשיו ולבבו יתמלא בגאווה. הוא יבטיח שלווה (שלום) דרך שלטונו, שיהיה אף הוא שקר. הוא ישתמש בשקרים רבים כדי להשמיד מספר רב של אנשים, אך יגיע לסופו כאשר יפגוש את שר השרים (משיח בן דוד). כתוב שהמשיח ישבור אותו, אך לא בכוח טבעי. יש אומרים שכל אשר יהיה על המשיח לעשות כדי לנצח הוא רק לדבר, וצר המשיח יהיה מובס.

פסוקים כ"ו-כ"ז: וּמַרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר אֲשֶׁר נֶאֱמַר אֱמֶת הוּא וְאַתָּה סְתֹם הֶחָזוֹן כִּי  לְיָמִים  רַבִּים׃ וַאֲנִי  דָנִיֵּאל  נִהְיֵיתִי  וְנֶחֱלֵיתִי  יָמִים  וָאָקוּם

וָאֶעֱשֶׂה אֶת-מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל-הַמַּרְאֶה וְאֵין מֵבִין׃

הפרק מסתיים בהודעה שהחזון אכן יתקיים, אך לא בזמנו של דניאל, אדרבא, יעברו ימים רבים עד לקיומו — משמע אחרית הימים. כתוצאה מהחזון נכנס דניאל להלם והיה חולה ימים רבים.

*השיקוץ המשומם! אנו קוראים על כך בספר דניאל פרק ט' ופסוק כ"ז, בו לא ניתן מידע רב על השיקוץ המשומם. הרב שאול מגלה לקורא פרטים נוספים על אודותיו באגרת השנייה אל התסלוניקים פרק ב ופסוקים ב-ד,   

"אַל תְּמַהֲרוּ לְאַבֵּד אֶת עֶשׁתּוֹנוֹתֵיכֶם וְאַל תִּבָּהֲלוּ, לֹא בִּגְלַל אֵיזוֹ הִתְבַּטְּאוּת שֶׁל רוּחַ, לֹא בִּגְלַל אֵיזֶה דִּבּוּר, וְלֹא בִּגְלַל אֵיזוֹ אִגֶּרֶת אֲשֶׁר כִּבְיָכוֹל נִשְׁלְחָה מֵאִתָּנוּ -- כְּאִלּוּ הִגִּיעַ יוֹם יהוה. אַל יַטְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא, שֶׁכֵּן לֹא יַגִּיעַ אִם לֹא תִּהְיֶה בָּרִאשׁוֹנָה הָעֲזִיבָה וְיִתְגַּלֶּה אִישׁ הָרֶשַׁע, בֶּן הָאֲבַדּוֹן, הַמִּתְקוֹמֵם וּמְרוֹמֵם עַצְמוֹ עַל כָּל הַנִּקְרָא אֱלוֹהַּ אוֹ קֹדֶשׁ, עַד כִּי יֵשֵׁב בְּהֵיכַל הָאֱלֹהִים בְּהַצְהִירוֹ עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא אֱלֹהִים."