עמנואל ב
- כניסות: 46071
בפרק הקודם למדנו על הפסוק, "הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ: עִמָּנוּ אֵל"! (ישעיהו ז':י"ד). הנבואה הבאה ניתנה כדי לאשר את ניצחונו של עם ישראל. בנבואתו אל בית דויד, ניבא ישעיהו שרצין מלך ארם ופקח מלך ישראל לא יצליחו לבצע את תוכניתם לעלות למלחמה על יהודה. בנבואה זו אומר ישעיהו שסנחריב מלך אשור יעלה לשלטון לפני שהמלכים הללו יוכלו להגיע לירושלים, ושה' יושיע את יהודה באופן על-טבעי מידי סנחריב, שגם הוא איים לעלות על ירושלים ולתקוף את יהודה.
"וַיִּתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וִישַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא עַל-זֹאת; וַיִּזְעֲקוּ הַשָּׁמָיִם. וַיִּשְׁלַח יְהוָה מַלְאָךְ, וַיַּכְחֵד כָּל-גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר, בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ, וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו, ומיציאו (וּמִיצִיאֵי) מֵעָיו - שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָרֶב. וַיּוֹשַׁע יְהוָה אֶת-יְחִזְקִיָּהוּ וְאֵת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם מִיַּד סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וּמִיַּד-כֹּל; וַיְנַהֲלֵם מִסָּבִיב."
דברי הימים ב ל"ב.כ'-כ"ב
ניצחון זה ארע בתקופת מלכותו של יחזקיהו על יהודה. יש אומרים (רד"ק) שיחזקיהו הוא הילד עליו מדברת הנבואה בישעיהו ז':י"ד. אחרים, כמו רש"י, אינם מסכימים עמו, ואומרים שהילד הוא בנו של הנביא, ומצטטים את הפסוק הבא:
"וָאֶקְרַב, אֶל-הַנְּבִיאָה, וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: קְרָא שְׁמוֹ, מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז."
ישעיהו ח'.ג
בישעיהו פרק ח' מופיע השם "עמנואל" פעמיים כאשר מוזכר בנו של הנביא.
"וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר, עַד-צַוָּאר יַגִּיעַ; וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו, מְלֹא רֹחַב-אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל. רֹעוּ עַמִּים, וָחֹתּוּ, וְהַאֲזִינוּ, כֹּל מֶרְחַקֵּי-אָרֶץ; הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ, הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ. עֻצוּ עֵצָה, וְתֻפָר; דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל."
ישעיהו ח'.ח-י
לאיזו מטרה מופיע השם עמנואל בפסוקים הללו? יש פרשנים המפרשים שהסיבה היא כדי להראות שהילד הנולד לנביא ישעיהו מגשים את הנבואה בישעיהו ז'.י"ד. אך ישנה בעיה בפרוש זה. בפרק הקודם נאמר שנבואה זו ניתנה כאות או נס, אשר אך ורק ה' יכול לבצע. מכיוון שכוונת הנבואה במילה "אות" היא על- טבעית, אמרנו שאף כי יש למילה "עלמה" משמעות של אישה צדיקה בעלת מידות טובות, ניתן לתרגם את המילה גם כבתולה, ורק כך ניתן לייחס לפסוק את המשמעות הנאותה. מכיוון שהנבואה מדברת על בתולה, העלמה אינה יכולה להיות אשת ישעיהו הנביא מפני שזו כבר ילדה בן ואינה יותר עלמה.
"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְשַׁעְיָהוּ, צֵא-נָא לִקְרַאת אָחָז, אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ: אֶל-קְצֵה, תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה--אֶל-מְסִלַּת, שְׂדֵה כוֹבֵס."
ישעיהו ז'.ג
לכן פירושו של רש"י ואחרים הטוענים שילד בשם "מהר שלל חש בז" הוא המגשים את הנבואה בישעיהו ז'.י"ד אינו יכול להיות הפירוש הנכון, מפני שאין בו מעשה על-טבעי. יש קושי נוסף בפרוש רש"י הנ"ל. אם הילד השני שנולד לישעיהו הנביא, מהר שלל חש בז, הוא התגשמות הנבואה הנ"ל, אזי מי הוא הילד הנוסף עליו מדברת הנבואה?
"הִנֵּה אָנֹכִי, וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן-לִי יְהוָה, לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים, בְּיִשְׂרָאֵל--מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת, הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן."
ישעיהו ח'.י"ח
לפני שניכנס לעובי הקורה בעניין המופיע בפסוק הנ"ל, הבה ונדון בהתייחסותם של הרבנים לתרגום המילה "עלמה" כבתולה. הרבנים טוענים, שעל פי היהדות פרוש המילה "עלמה", הוא נערה בלבד. הרבנים מצטטים את ספר משלי ל'.י"ט "וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה". ברור שמדובר פה בגבר השוכב עם אשתו, ברם אפשרי שהאישה עדין בתולה, (נדון בכך בהמשך). על כל פנים, מתוכנו של הפסוק בישעיהו פרק ז'.ג אין דרך אחרת אלא להסיק שהנבואה מדברת על בתולה.
צריך לזכור שפרוש המילה "עלמה" הוא אישה בעלת מדות טובות, לפיכך אישה צעירה, גם אם שכבה עם בעלה יכולה להיות עלמה. אך נערה שטרם עברה את החלק השני של נישואים - "נישואין", אך שכבה עם ארוסה, לא ניתן לכנותה עלמה.
"שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי;
וארבע (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים.
דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר, בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ, עֲלֵי-צוּר;
דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם, וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.
כֵּן, דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת:
אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ;
וְאָמְרָה, לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן."
משלי ל'.י"ח-כ
הפסוקים הנ"ל מתארים שלושה דברים נפלאים, והרביעי כה מדהים שאין להביעו במלים. הראשון הוא הנשר עף בשמים. כמה יפה לראות נשר דואה! ביכולתם של הנשרים לעוף זמן ממושך מבלי שייראה בהם כל סימן של מאמץ או סימני תזוזה, ונתיב מעופו נעלם מן העין. השני הוא הנחש, המחליק בזריזות על הסלע החלק מבלי להותיר אחריו עקבות, וזאת - באופן בלתי מוסבר. השלישי הוא האוניה המפליגה בלב ים, שהשובל שהיא מתירה אחריה נעלם כעבור זמן קצר ושוב אינו ניכר. אין עוררין שהדברים היפים הללו מתרחשים בשמים, על האדמה ובים.
ברם, הרביעי - הוא הגדול ביותר.
אגור, מחבר הפסוקים הנ"ל, מתאר את היחסים בין גבר לעלמה כאירוע מיוחד במינו שאין להביעו במלים. ומדוע? משום ששלושת הדברים הראשונים הם פיזיים, אך הרביעי הוא רוחני. הרבנים מדגישים שאין סימנים לנשר שעף בשמים, או לנחש הזוחל על צור, או לאוניה השטה בים. כך גם העלמה, שהיא אישה בעלת מידות טובות וצנועה לגמרי, מסתירה מהציבור כל סימנים חיצוניים המעידים על מיניותה. לעומתה, מפגינה האישה המנאפת ומביעה את התנהגותה המינית הנלוזה באופן פומבי, בדומה למישהי האוכלת את ארוחתה בצורה גסה ואינה רואה בכך כל מעשה רע,
"כֵּן, דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ, וְאָמְרָה: לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן."
ישנו פירוש נוסף, הדומה לקודמו האומר שהפסוק במשלי ל'.כ מדבר על הפעם הראשונה שבה הגבר שוכב עם בתולה. על פי ההלכה, הדרגה הגבוהה ביותר בנישואין, מבחינה רוחנית, כשהחתן מתחתן עם כלה בבתוליה. מעמדה של האישה ביחס לנישואין כל כך חשוב שהוא רשום בכתובה. אגור מדגים זאת לקורא על ידי שלושה דימויים יפים מהטבע, וברביעי, שהוא הגדול מקודמיו - כשהגבר השוכב עם צדיקה בפעם הראשונה. לכן ניתן לתרגם את הפסוקים האלה כלהלן:
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, וארבע (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים.
דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר, בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ, עֲלֵי-צוּר;
דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם, וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּבתולה.
חשוב להבין שהעלמה היא הנושא העיקרי במשפט שעליו מדבר אגור בקטע הזה, ושאר הדברים מוזכרים בו רק על מנת לעזור לקורא להבין את משמעות המושג "עלמה".
הבה ונשוב כעת לפסוק מישעיהו ח'.י"ח,
"הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן-לִי יְהוָה לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים, בְּיִשְׂרָאֵל, מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת, הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן."
ישעיהו ח'.י"ח
כל הפרשנים מפרשים את הפסוק הנ"ל המדבר על "יי צבאות השוכן בהר ציון" כנושא משיחי והעוסק באחרית הימים. מי הם שני ה"ילדים" המוזכרים בנבואה הזאת? הילד הראשון שנולד לישעיהו הוא "שאר ישוב". בזמן שהנבואה על "עמנואל" ניתנה, כבר הלך הילד "שאר ישוב" עם ישעיהו אביו כדי לפגוש במלך אחז. לפיכך לא ייתכן ש"שאר ישוב" הוא אחד משני הילדים המוזכרים בנבואה הנ"ל. יוצא מכך ששני הילדים הם "עמנואל" ו"מהר שלל חש בז". חשוב לזכור שדבר ה' אומר שהילדים ניתנו "לאותות ולמופתים". הילד שכונה בשם "עמנואל" ניתן כדי להביא לבית דויד את הגאולה. נבואה זו ניתנה בימי המלך אחז בתוך מצב שהיה לכאורה אסון פוליטי, והודיעה לו שהניצחון עתיד לבוא במועד מאוחר יותר. הילד השני, שנקרא בשם "מהר שלל חש בז", מאשר את הניצחון אשר יבוא בימי אחז עצמו. מסיבה זו, (כדי להראות את הקשר בין שני הילדים האלה) מוזכר השם עמנואל פעמיים כאשר הנביא מדבר על "מהר שלל חש בז".
"וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר, עַד-צַוָּאר יַגִּיעַ; וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו, מְלֹא רֹחַב-אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל. רֹעוּ עַמִּים, וָחֹתּוּ, וְהַאֲזִינוּ, כֹּל מֶרְחַקֵּי-אָרֶץ; הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ, הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ. עֻצוּ עֵצָה, וְתֻפָר; דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל."
ישעיהו ח'.ח-י
כעת ניתן להבין ששני הילדים מסמלים שני ניצחונות - "מהר שלל חש בז" מאשר את ניצחונו של יחזקיהו בתקופת ימי סנחריב, ואילו "עמנואל" מאשר את הגאולה הסופית שתבוא באחרית הימים. מיהו, אם כן, אותו "עמנואל"? זה הוא משיח צדקנו! אין ספק שישעיהו הנביא מדבר על אותה אישיות, הן בפרק ז' ופסוק י"ד והן בפרק ט' ופסוקים ה-ו,
"כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ, בֵּן - נִתַּן-לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל-שִׁכְמוֹ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ: "פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי-עַד, שַׂר-שָׁלוֹם". לםרבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ עַל-כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם;, קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה-זֹּאת."
רש"י אומר שאין לילד בפרק ט' כל קשר עם האלוקות, וכדי להוכיח את טענתו, מפרש הוא את פסוק ה', כאילו שהקב"ה, המכונה "פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי-עַד", הוא שיקרא שמו של הילד "שר שלום". אולם פירוש זה אינו מתקבל על הדעת לפי כללי הדקדוק העברי, והתלמוד במסכת סנהדרין דף צ"ח עמוד א' דוחה את פירושו של רש"י.
קיימת הנטייה לטעון שהמשיח העתיד למלוך על כסא דויד הוא אלוקים בגוף גשמי. ואכן, המשיח האמיתי בא לעולם הזה על ידי הריון מרוח הקודש ברחמה של עלמה (בתולה). ומדוע דווקא בתולה? במאמר הבא נדון בשאלה הזאת וגם בקשר שבין פרקים ז'-ח' לפרקים י'-י"ב.
חזרה על מאמר ה'
א) למרות שלנבואה בישעיהו פרקים ז'-י' יש הגשמה בימי מלך חזקיהו, הנביא אומר שהאירועים הללו הם גם סימנים לזמן של המשיח.
ב) משלי פרק ל' מדבר על עלמה, ועל הפעם הראשונה שהיא שוכבת עם בעלה. בספר משלי אומר אגור שהגבר ואשתו (העלמה) אשר שמרו על טהרת גופם עד לזמן בואם בברית הנישואין - הינם דבר נפלא ביותר.
ג) אותו הילד, המכונה בשם "עמנואל" בישעיהו ז'.י"ד ו"פלא יועץ", "אל גיבור", "אבי עד", ו"שר שלום" בישעיהו ט'.ה הוא המשיח שישלוט על מלכות ה' במשפט וצדקה לעולם ועד.
ד) משיח צדקנו הוא אלוקים בגוף גשמי.