דניאל פרק ט חלק ב
- כניסות: 44374
כפי שלמדנו במאמר הקודם, המשיח חייב לבוא לפני חורבן בית השני. כמו כן למדנו שהמשיח יקריב את עצמו כקורבן הפסח כדי לספק סליחת החטאים לכול מי שיקבל אותו דרך האמונה. מותו של המשיח ודמו שנשפך יקיימו את ברית השלום בין אלוקים לבין האנושות. במאמר הזה נראה שאחרי האירועים הללו, (וזמן קצר לפני שהמשיח אמיתי יחזור) יבוא משיח השקר ויקים גם הוא את בריתו שלו.
אולם ברית זו לא תהיה בין עם ישראל לבין הקב"ה אלא בין כל מדינות העולם לבין איש הרשע (משיח השקר). בריתו של משיח השקר תהיה מעין הסכם בינלאומי שייתן לעם ישראל את הזכות לבנות את בית המקדש ולהקריב בו קורבנות. אף כי משיח השקר ייתן לעם ישראל את הזכות להקריב קורבנות, יעצור את הקורבנות האלה כאשר היהודים יסרבו להאמין בו כאלוקים. מאותו הרגע ירדוף משיח השקר את עם ישראל ומאז תתחיל התקופה הקשה ביותר נגד היהודים. הבה ונבחן את האירועים הללו לפרטיהם.
דניאל אומר שאחרי שמשיח צדקנו ייכרת,
"...יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ; וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא, וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף, וְעַד קֵץ מִלְחָמָה, נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת."
דניאל ט.כ"ו
לפסוק הנ"ל משמעות מדעית חשובה. מכיוון שדנו במשמעות הפסוק שייכרת משיח ואין בשבילו והעיר ובית המקדש נחרבו, נתרכז כעת בחלקו השני של הפסוק. כאשר דניאל אומר ש"...עַם נָגִיד הַבָּא..." הוא מתייחס בביטוי זה אל רומא והקיסר טיטוס. רומא מסמלת אימפריה עולמית וטיטוס בא ברוחו של משיח השקר. הפסוק הנ"ל מסתיים במילים " וְעַד קֵץ מִלְחָמָה, נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת." מפסוק זה אנו למדים שתבואנה מלחמות וצרות רבות על העולם, הנחוצות כדי להגשים את הנבואה בדניאל ט'.כ"ד "... לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע ולחתם (וּלְהָתֵם) חטאות (חַטָּאת) וּלְכַפֵּר עָוֹן, וּלְהָבִיא, צֶדֶק עֹלָמִים; וְלַחְתֹּם חָזוֹן וְנָבִיא, וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים."
דניאל ממשיך ואומר,
"וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים, שָׁבוּעַ אֶחָד; וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה, וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם, וְעַד-כָּלָה וְנֶחֱרָצָה, תִּתַּךְ עַל-שֹׁמֵם."
דניאל ט'.כ"ז
למרות שעל פי הפסוק הקודם המושל הוא טיטוס, ישלוט גם משיח השקר ויאריך את הברית (הסכם פוליטי) עם עמים רבים לתקופה של שבעה שבועות. כמעט בכל דור עלו רודנים לשלטון והתאוו להשמיד, להרוג, ולאבד את העם היהודי. לצערי מייצגים המן, אנטיוכוס, והיטלר רק מעט מהרודנים, שבאו ברוחו של השטן. באותה הרוח הרעה בא טיטוס, יצא למלחמה נגד ישראל והחריב את ירושלים ואת בית המקדש השני. דניאל מסביר לקורא שטיטוס הוא אב טיפוס שמוצג בפני הקורא כדי לעזור לו להבין את מעשיו ותכונות של משיח השקר.
למדנו קודם בנבואתו של זכריה, שהמשיח יאחד את היהודים ואת הגויים לעבוד את הקב"ה יחדיו. כמו כן ימלוך המשיח על מלכות ה' שבה יקוימו כל מצוות ה'. לא כן משיח השקר, אף הוא יביא אחדות לעולם, אך בניגוד למשיח האמיתי, שלום זה יימשך זמן קצר בלבד, ולא תהיה מבוססת על תורת משה, אלא על מלכות שמתנגדת לתורה. בכתבי הברית החדשה משיח השקר מכונה "איש הרשע", כלומר איש המתנגד לתורה (ראה אגרת השנייה אל התסלוניקים ב'.ג). רב שאול, ע"ש, מכנה אותו בשם זה כדי להראות את השנאה והבוז שיש למשיח השקר כלפי התורה. הוא שונא את מצוות ה' מפני שהתורה משקפת את הסגולות המיוחסות לאלוקים. המשיח האמיתי התהלך בציות מושלם לדרך התורה, ובכך ביטא והראה את כבוד ה' לעולם.
בעוד שהמשיח הוא אלוקים בגוף גשמי, משיח השקר יהווה את התגלמותו של השטן בגוף גשמי. אנו למדים מהתנ"ך שהשטן היה ראש המלאכים האחראי לעבודת ה' בשמים, אך הודח מתפקידו כשחפץ לקבל את הכבוד וההלל לעצמו. עובדה זו קשורה ישירות לנבואתו של דניאל. השטן אינו שונא רק את הקב"ה, הוא שונא גם את עם ישראל. מדוע? כי הקב"ה הפקיד בידי היהודים את התפקיד ללמד את העולם לעבוד אותו. מסיבה זו חפץ השטן להשמיד את עם ישראל. אולם לפני שיחל את מלחמתו נגד היהודים, ייתן להם השטן את ההזדמנות, כביכול, להציל את עצמם. כיצד? על ידי כך שייתן לעם ישראל בחירה – אם העם יחדל לעבוד את הקב"ה ויעזוב אותו כדי לעבוד רק את השטן ולהישבע לו שבועת אמונים, השטן יחוס עליו. אך אם העם לא יעשה זאת ויבחר להישאר נאמן לאלוקיו, יעשה השטן כל שביכולתו כדי להשמיד, להרוג ולאבד את עם ישראל. בחצי הראשון של שבוע השבעים (דניאל ט') ינסה השטן לשכנע את עם ישראל להיות לו לעם ולעבוד רק אותו.
דניאל אומר בפרק הנ"ל, "וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים, שָׁבוּעַ אֶחָד (שבע שנים)..." דהיינו, משיח השקר יעשה חוזה פוליטי. על פי הנביאים, לפני חוזה זה העולם יעבור תקופה קשה מאוד בה יהיו בעיות חברתיות, אסונות טבע, מלחמות ומצב כללי של תוהו ובוהו. כתוצאה מהבעיות הרציניות הללו ירצו המנהיגים הפוליטיים של אומות העולם להקים משרד בין-לאומי במטרה לטפל בבעיות הללו. עקב המצב העולמי החמור, יהפוך המשרד הבין-לאומי הזה לממשלה כלל-עולמית. המדינות העצמאויות יאלצו לוותר על ריבונותן. כדי להביא לאחדות – יתקבלו סובלנות ופלורליזם כעקרונותיה היסודיים של הממשלה החדשה הזאת.
כמו כן תחליט הממשלה החדשה שקיצוניות דתית היא אחת מהבעיות המרכזיות של הסכסוך בעולם. לפיכך תיצור פלורלייזם דתי כעיקרון חיוני. החלטה זו תרוקן את הדת היהודית-נוצרית ממרבית משמעותה. מהממשלה הזאת יעלה משיח השקר לשלטון. מכיוון שמשיח השקר ירצה שעם ישראל יקבל אותו, הוא יעשה דברים טובים רבים, לכאורה, עבוד מדינת ישראל והעם היהודי.
משיח השקר יהיה איש מאוד כריזמטי שינצל את תפקידו כדי להביא ביטחון ושלום למדינת ישראל ולאזור כולו, ואף ייתן רשות לבנות את בית המקדש השלישי על הר הבית. לרוב היהודים ייראה משיח השקר כחבר הטוב ביותר של ישראל, עד כדי כך שיהיו כאלה מעם ישראל שיחשבו שהוא המשיח האמיתי. למרות שמשיח השקר יעשה דברים שנוגדים את התורה לטובת הפלורליזם הדתי, רבים מהרבנים יקבלו אותו ואת מנהיגותו. ברם, תהייה שארית קטנה מהרבנים ומהמנהיגים הנוצריים שיכירו בו כמשיח השקר וידחו אותו ואת הממשלה החדשה הזאת.
במשך המחצית הראשונה של שלטונו, ידע העולם שלום ושגשוג אך מצב זה יהיה זמני בלבד. השלום והשגשוג הללו יגרמו לרובו של העולם לציית לכל דבר שייצא מפיו של משיח השקר. האנשים מהשארית הקטנה שיכירו בזהותו האמיתית, יירדפו על ידי ממשלתו, ייעצרו והממשלה תשליך אותם לבית כלא. רבים מאלה שיעמדו נגד הממשלה ייהרגו. בכתבי הברית החדשה ישנם פסוקים רבים המדברים על הצרות האלה. למשל, יוחנן אומר שמספר רב ייהרגו באחרית הימים, כי שמרו את דבר אלוקים ועדותם (ההתגלות ו'.ט'). כמו כן אומר יוחנן שהשטן ירדוף את שומרי מצוות ה' והמחזיקים בעדותו של ישוע המשיח (שם י"ב.י"ז).
כתוב שמאמינים רבים יעדיפו למסור את נפשם ולא להשתייך לממשלה הזאת ולעקרונותיה, המנוגדים לתורת משה. כאשר זמן אמצע התקופה יקרב ויבוא, יחסל משיח השקר רבים מהמאמינים. בלוח הזמנים של הנבואה נחשב זמן זה לחשוב מאוד. עלינו לזכור שכאשר שבע השנים הסופיות תתחלנה, בית המקדש השלישי יהיה קיים, על כל עבודותיו. רדיפות המאמינים תגברנה עד נקודת אמצע התקופה. דניאל מכנה זמן זה (נקודה אמצע) בשם "שקוצים משומם",
"... וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה, וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם..."
דניאל ט'.כ"ז
מהו ה"שקוצים משומם"? שם זה ניתן בתנ"ך לאירוע מסוים אחרי שמשיח השקר ינסה לזכות בעם ישראל במשך שלוש וחצי שנים. לא די למשיח השקר שרובו של עם ישראל מקבל אותו כמנהיגם, עליהם גם לעבוד אותו כאלוקים. ניתן ללמוד על פרטי אירוע זה רק מכתבי הברית החדשה. רב שאול, ע"ש, אומר,
"אֲשֶׁר לְבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַאֲסִיפָתֵנוּ אֵלָיו, אָנוּ מְבַקְשִׁים מִכֶּם, אַחַי אַל תְּמַהֲרוּ לְאַבֵּד אֶת עֶשׁתּוֹנוֹתֵיכֶם וְאַל תִּבָּהֲלוּ, לֹא בִּגְלַל אֵיזוֹ הִתְבַּטְּאוּת שֶׁל רוּחַ, לֹא בִּגְלַל אֵיזֶה דִּבּוּר, וְלֹא בִּגְלַל אֵיזוֹ אִגֶּרֶת אֲשֶׁר כִּבְיָכוֹל נִשְׁלְחָה מֵאִתָּנוּ -- כְּאִלּוּ הִגִּיעַ יוֹם יהוה. אַל יַטְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא, שֶׁכֵּן לֹא יַגִּיעַ אִם לֹא תִּהְיֶה בָּרִאשׁוֹנָה הָעֲזִיבָה וְיִתְגַּלֶּה אִישׁ הָרֶשַׁע, בֶּן הָאֲבַדּוֹן, הַמִּתְקוֹמֵם וּמְרוֹמֵם עַצְמוֹ עַל כָּל הַנִּקְרָא אֱלוֹהַּ אוֹ קֹדֶשׁ, עַד כִּי יֵשֵׁב בְּהֵיכַל הָאֱלֹהִים בְּהַצְהִירוֹ עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא אֱלֹהִים."
אגרת השנייה אל התסלוניקים ב'.א-ד
הפסוקים הנ"ל מודיעים לקורא שכאשר יגיע זמן אמצע שבע השנים, יכנס משיח השקר לקודש הקודשים. מדוע למקום הזה? על פי התורה, שכינת ה' שכנה בקודש הקודשים מעל הכפורת,
" וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת-הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-אֲרֹן הָעֵדֻת, מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים; וַיְדַבֵּר, אֵלָיו."
במדבר ז'.פ"ט
למדנו בפרקים קודמים שהמשיח יקים את מלכותו כאשר ישוב לארץ ישראל. הוא יגיע בענני השמים ויעמוד על הר הזיתים. אז ירד מההר, ממש בדומה לזמן כאשר נכנס לירושלים ארבעים שנה לפני חורבן בית המקדש השני (בהיותו עלי אדמות בפעם הראשונה וכאשר מסר את נפשו כדי להיות קורבן הפסח שלנו). אולם בביאתו בשנית, יכנס המשיח לעיר הקודש דרך השער המזרחי ויגיע לבית המקדש. המשיח יוכיח סופית שהוא בן האלוקים כאשר יכנס לקודש הקודשים. על פי התורה, אסור לאיש להיכנס לקודש הקודשים, מלבד הכוהן הגדול, ורק ביום הכיפורים.
עלינו לזכור את אשר למדנו לגבי משה רבנו, שנכנס לקודש הקודשים למרות שלא היה הכוהן הגדול, וזאת אף לא ביום הכיפורים. מובן שהיות ומשה רבנו היה הגואל הראשון, היה גם הראשון להיכנס לקודש הקודשים כדי להתחיל את עבודת המשכן. וכך גם המשיח, הגואל האחרון יכנס לקודש הקודשים כדי לכונן את מלכות ה'. אך בניגוד למשה, הוא לא ידבר לאלוקים כפי שמשה דיבר, אדרבא הוא ישב על הכפורת (דומה לשכינת ה', במדבר ז'. פ"ט) כדי שכולם בעולם יראוהו ויוכחו שהוא אכן אלוקים בגוף גשמי. ממקום מושבו זה (על הכפורת בקודש הקודשים) משיח צדקנו ימלוך כמלך המשיח.
יש התייחסות מעניינת לאירוע הנ"ל בכתבי הברית החדשה. פעם, בימי חג החנוכה, התהלך ישוע בבית המקדש באולם שלמה – שהיה קרוב מאוד לקודש הקודשים. פרשנים רבים חושבים שחג החנוכה הוא זמן מתאים למשיח להתגלות ולהתחיל את מלכות ה' (לימוד נוסף על חג החנוכה יינתן בסוף הפרק הנוכחי). הציטוט אומר,
"הִקִּיפוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: 'עַד מָתַי תַּחֲזִיק אֶת נַפְשֵׁנוּ בְּמֶתַח? אִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ, אֱמֹר לָנוּ בְּבֵרוּר."
יוחנן י'.כ"ד
אותם הפרושים ידעו שעל פי המסורת, כשהמשיח יבוא, הוא יכנס לקודש הקודשים וימלוך משם. לכן ביקשו מישוע שיוכיח להם שהוא אכן המשיח, על ידי כך שיכנס לקודש הקודשים. כמו כן ידעו הפרושים שאם אינו המשיח, הוא ימות ברגע שיכנס לקודש הקודשים, כפי שארע לנדב ואביהוא, בני אהרון (ראה ויקרא פרק י'). אם כן, מדוע לא נתן ישוע את ההוכחה אותה דרשו הפרושים? מפני שזו לא הייתה התקופה הנכונה עבורו להיכנס לקודש הקודשים. האירוע הזה יחול בביאתו בפעם השנייה, כפי שהזכרנו קודם.
לאחר שמשיח השקר יכנס לקודש הקודשים ויעשה "שקוצים משומם", יקבץ הקב"ה את כל המאמינים אל המשיח בעננים,
"שֶׁכֵּן הָאָדוֹן עַצְמוֹ יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם בִּקְרִיאָה שֶׁל פְּקֻדָּה, בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים וּבְשׁוֹפַר אֱלֹהִים, וְהַמֵּתִים הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ יָקוּמוּ רִאשׁוֹנָה. אַחֲרֵי כֵן אֲנַחְנוּ הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים נִלָּקַח יַחַד אִתָּם בַּעֲנָנִים לִפְגֹּשׁ אֶת הָאָדוֹן בָּאֲוִיר, וְכָךְ נִהְיֶה תָּמִיד עִם הָאָדוֹן."
אגרת הראשונה אל התסלוניקים ד.ט"ז-י"ז
מיד אחרי האירוע הזה, תבוא על היהודים שלא נלקחו, זאת אומרת היהודים שלא קבלו את ישוע כמשיחם ומושיעם, תקופת רדיפות קשה ביותר, שתהיה כביכול עונש מהשטן מפני שעם ישראל סרב לקבל את משיח השקר כאלוקים. הנביא ירמיהו ניבא על התקופה הזו,
"הוֹי, כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא--מֵאַיִן כָּמֹהוּ; וְעֵת-צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה התקופה הקשה ביותר של רדיפות ל, יִוָּשֵׁעַ."
ירמיהו ל'.ז
לפני שנמשיך לדון בנבואתו של דניאל, הבה ונסכם את האירועים שהזכרנו לעיל. אמרנו שתבוא על העולם תקופה קשה מאוד, עם בעיות שונות: פוליטיות, כלכליות, וחברתיות
- תקופה של תוהו ובוהו בעולם שתהווה ההזדמנות המתאימה לממשלה עולמית חדשה לעלות לשלטון. מנהיג חדש (משיח השקר) יקום מהממשלה הזאת אשר יביא לעולם תקופה של שלום ושגשוג כלכלי - אך תקופה זו תהיה רק זמנית. מנהיג זה ימצא עניין רב במדינת ישראל והעם היהודי. תחילה ייראה כחברם הטוב של ישראל והיהודים, במידה כזאת שיקים ברית שלום בין ישראל לשכנותיה, וייתן את הרשות לבנות את בית המקדש מחדש והתחלת הקרבת הקורבנות בו. למרות שמדיניותו תהיה נגד התורה, רבים מהרבנים יקבלו אותו, אך תהיה שארית מבין הנוצרים והיהודים שיתנגדו לו. במשך שלוש וחצי השנים הראשונות של שלטונו, יהרוג משיח השקר את רוב האנשים שיתנגדו לו. בנקודת האמצע של התקופה הזאת, יעשה את אשר הנביא דניאל מכנה "שקוצים משומם", ולאחר מכן, כאשר עם ישראל יסרב לעבוד אותו כאלוקים, תתחיל תקופת רדיפות הקשה ביותר בתולדותיו של העם היהודי ברחבי העולם כולו. הנביא דניאל נותן מידע רב לגבי התקופה הזאת בספרו, בפרק י"ב.
דניאל אומר שלמרות שתהיה זו תקופה קשה מאד של רדיפות גשמיות, יהיה גם מרכיב רוחני בקרב הזה,
"וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה, אֲשֶׁר לֹא-נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא; וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ, כָּל-הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר."
דניאל י"ב.א
העובדה שהמלאך מיכאל מוזכר בפסוק הנ"ל, מצביעה על כך שללא התערבותו של אלוקים, עם ישראל יושמד. החדשות הרעות והמעציבות הן שתהיה זו התקופה הקשה ביותר בתולדותיו של העם היהודי, אך החדשות הטובות הן שתהיה שארית פליטה שתימלט ותיגאל. הפסוק מסיים במשפט המעניין, "... כָּל-הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר." באיזה ספר מדובר? משה רבנו מזכיר את אותו הספר כאשר הוא מבקש מהקב"ה שיסלח לעם שחטא בחטא עגל הזהב, באומרו,
"וְעַתָּה, אִם-תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם-אַיִן--מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ.
שמות ל"ב.ל"ב
רובם של הפרשנים חושבים שספר זה מכיל את רשימת שמותם של האנשים שיהיו במלכות ה'. בכתבי הברית החדשה מוזכר אותו הספר פעמים רבות, כגון:
"הַמְנַצֵּחַ יִלְבַּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים וְלֹא אֶמְחֶה אֶת שְׁמוֹ מִסֵּפֶר הַחַיִּים, וְאוֹדֶה אֶת שְׁמוֹ לִפְנֵי אָבִי וְלִפְנֵי מַלְאָכָיו."
ספר ההתגלות ג'.ה
"וְיִשְׁתַּחֲווּ לָהּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא נִכְתְּבוּ שְׁמוֹתֵיהֶם בְּסֵפֶר הַחַיִּים שֶׁל הַשֶּׂה הַשָּׁחוּט מֵהִוָּסֵד תֵּבֵל."
ספר ההתגלות י"ג.ח
"וְרָאִיתִי אֶת הַמֵּתִים, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, עוֹמְדִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא וּסְפָרִים נִפְתְּחוּ. גַּם סֵפֶר אַחֵר נִפְתַּח, סֵפֶר הַחַיִּים."
ספר ההתגלות כ'.י"ב
"וּמִי שֶׁלֹּא נִמְצָא כָּתוּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים, הֻשְׁלַךְ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ."
ספר ההתגלות כ.ט"ו
"וְלֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ כָּל טָמֵא וְעוֹשֵׂה תּוֹעֵבָה וָשֶׁקֶר, כִּי אִם הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַחַיִּים שֶׁל הַשֶּׂה."
ספר ההתגלות כ"א.כ"ז
הפסוקים הנ"ל מגלים שהאנשים אשר יימלטו מהתקופה הקשה, הנקראת צרה ליעקב (ירמיהו ל'.ז) הינם אלה אשר שמותיהם כתובים בספר החיים. עלינו לדעת שיש קשר בין ספר זה לשה הטבוח - מלך המשיח. למדנו קודם שהמשיח מסר את נפשו כדי להיות קרבן הפסח של עם ישראל ושל כל העולם. כתוב שהייתה זאת תוכניתו של ה' עוד מלפני היווסד התבל (שם י"ג.ח). לפיכך האנשים אשר שמותיהם כתובים בספר החיים של השה הם אלה שקיבלו את בשורת ישוע המשיח, אשר נטבח על פי רצונו של אלוקים.
דניאל ממשיך להתנבא על תחיית המתים בפסוק הבא,
"וְרַבִּים, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת-עָפָר יָקִיצוּ; אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם."
דניאל י"ב.ב
דניאל קבל את הנבואה הזאת כמעט לפני 2,500 שנה, כאשר ה' אמר לו,
"כִּי-סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים, עַד-עֵת קֵץ. יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ, רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים, וְלֹא יָבִינוּ כָּל-רְשָׁעִים; וְהַמַּשְׂכִּלִים, יָבִינוּ."
דניאל י"ב.ט-י
מעניין שכאשר דניאל מדבר על "שקוצים משומם", שיתרחש בנקודת האמצע של שבע השנים, ועל הצרות והרדיפות שיבואו על עם היהודי מיד אחרי כן, מבקש דניאל לדעת, עד מתי הקץ? שאלתו זו קשורה לאשר ה' הראה לו קודם לכן - שבסוף שבע השנים, יעשה ה' את אשר כתוב בפסוק הבא,
"לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע ולחתם (וּלְהָתֵם) חטאות (חַטָּאת) וּלְכַפֵּר עָוֹן, וּלְהָבִיא, צֶדֶק עֹלָמִים; וְלַחְתֹּם חָזוֹן וְנָבִיא, וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים."
דניאל ט'.כ"ד
דניאל ממשיך בנבואתו ומספר על איש (מלאך) לבוש הבדים אשר הרים את ידיו אל השמים ואמר,
"כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי, וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד-עַם-קֹדֶשׁ--תִּכְלֶינָה כָל-אֵלֶּה."
דניאל י"ב.ז
"מועד" משמעותו שנה אחת, לכן הפסוק הנ"ל מדבר על תקופה של שלוש וחצי שנה. כלומר, העם היהודי יסבול במשך החצי השני של שבוע השבעים, ואז ישוב המשיח לארץ, יגאל את עמו ויקים את מלכותו. דניאל מסיים את ספרו עם מידע חשוב. הוא מודיע לקורא ש-"וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים, וְלֹא יָבִינוּ כָּל-רְשָׁעִים; וְהַמַּשְׂכִּלִים, יָבִינוּ" (פסוק ז'). מהו בדיוק הדבר אותו יבינו החכמים ולא יבינו הרשעים? החכמים יראו את הקב"ה עושה את הדברים אותם הבטיח להם, ויגיבו באופן הנכון. כלומר, החכמים יחזרו בתשובה אמיתית ויתכוננו לביאת המשיח ולמלכותו. דניאל מגלה שלמרות הרשות שמשיח השקר ייתן לבנות את בית המקדש ולהקריב קורבנות, באמצע השבוע השבעים הוא יפסיק את הקורבנות כאשר עם ישראל יסרב לעבוד אותו כאלוקים. דניאל אומר,
"וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד, וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם--יָמִים, אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים."
דניאל י"ב.י"א
ספר ההתגלות (בכתבי הברית החדשה) מדבר אף הוא על התקופה של שלוש וחצי השנים,
"וְהָאִשָּׁה בָּרְחָה לַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר שָׁם הוּכַן לָהּ מָקוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַלְכְּלוּהָ שָׁם אֶלֶף וּמָאתַיִם וְשִׁשִּׁים יוֹם."
ההתגלות י"ב.ו
רובם של הפרשנים מאמינים שיוחנן, מחבר ספר ההתגלות, מדבר על תקופה של שלוש וחצי שנה, אולם על פי דניאל ישנם שלושים יום נוספים. הסיבה לשלושים הימים הנוספים נמצאת בנבואתו של זכריה. למדנו קודם שכאשר המשיח יחזור לארץ כדי להילחם את מלחמות ה', עם ישראל יראה את סימני הפצעים על גופו מאז י"ד ניסן (שקיבל על עצמו כדי להיות קורבן הפסח שלנו), לפיכך זכריה אומר,
"...וְהִבִּיטוּ אֵלַי, אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ; וְסָפְדוּ עָלָיו, כְּמִסְפֵּד עַל-הַיָּחִיד, וְהָמֵר עָלָיו, כְּהָמֵר עַל-הַבְּכוֹר".
זכריה י"ב.י
בקשר לנושא האבל - על פי היהדות תקופת האבל היא בת שלושים יום. בדרך כלל שבעת הימים הראשונים חמורים יותר מהשאר. אך כאשר מישהו מתאבל על ילד יחיד או הבכור, מקפידים על כל שלושים ימי האבל. אם כך עושים במשפחות בשר ודם, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשיח וזמן שובו בשנית –כל עם ישראל יכיר אותו. כל העם יביט בגואל שלנו וידע את זהותו האמיתית – הוא זה אשר מסר את נפשו עבורם. אזי יתאבל העם עליו שלושים יום. דניאל ממשיך ואומר,
"אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה, וְיַגִּיעַ: לְיָמִים--אֶלֶף, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה."
דניאל י"ב.י"ג
הפסוק הנ"ל מדבר על ארבעים וחמישה ימים נוספים, או בסך הכול = שבעים וחמישה יום. מה משמעותה של התקופה הזו? צריך לדעת שמספר הימים בין יום הכיפורים לחג החנוכה הוא תמיד שבעים וחמישה יום. בפעם הראשונה שישוע בא לעולם, היו חשובים חגי האביב (פסח, מצות, ראשית, ושבעות), ובשובו בשנית, יהיו חשובים חגי הסתיו (ראש השנה, יום הכיפורים, וסוכות וחנוכה). למרות שאין איש יודע את הזמן המדויק בו יחזור המשיח, כותב זכריה הנביא בפסוק הבא שאחרי בואו בשנית של המשיח יפתח מעיין,
"בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח, לְבֵית דָּוִיד, וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם--לְחַטַּאת, וּלְנִדָּה."
זכריה י"ג.א
יש הטוענים שהפסוק הנ"ל מדבר על יום הכיפורים, שהוא היום הלאומי לחזרה בתשובה. עלינו לדעת שבערב יום הכיפורים טובלים יהודים דתיים במקווה. מצווה זו קשורה לתשובה. לפיכך אומר לנו זכריה שעם ישראל יתחיל שבעים וחמישה ימי הכנה, כדי שיהיה מוכן להקמתה של מלכות ה'. כזכור, חג החנוכה מציין שני דברים: טיהורו והקדשתו של בית המקדש לאחר מעשי חילול בית המקדש על ידי אנטיוכוס. בדומה לחג החנוכה, במשך ימות המשיח, משיח צדקנו ישגיח על עם ישראל בעודו מטהר ומקדיש את בית המקדש ואת העולם לקראת האירוע כאשר המשיח יקים את מלכותו. כפי שהחג היה התחלתה של תקופה חדשה לעם ישראל, כך תתחיל גם התקופה החדשה של מלכות ה', אחרי אלף שלוש מאות שלושים וחמישה יום - "אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה, וְיַגִּיעַ..." לתקופה החשובה ביותר בעתידו של עם ישראל וגם של כל הגויים!
נבואתו של דניאל חיונית כדי לקשר נבואות רבות הקשורות לאחרית הימים. אף על פי שדניאל מנבא על צרות קשות שתבואנה על עם ישראל מיד לפני הקמת מלכות ה', הן כוללות בתוכן גם את התקווה שבסופה של התקופה הזאת יבוא המשיח ויגשים את כל הבטחותיו של ה'. כמו כן הוכיח הנביא דניאל שאין אחר מלבד ישוע מנצרת היכול להיות המשיח.
חזרת על מאמר י"א'
א) באחרית הימים תעבור על העולם כולו תקופה קשה מאוד.
ב) מנהיגי העולם יקימו ממשלה עולמית כדי לטפל בבעיות העולמיות.
ג) מהממשלה הזאת יעלה לשלטון משיח השקר.
ד) בסופה של תקופת אחרית הימים יחזור משיח צדקנו לעולם ויביס את הממשלה הרעה ואת משיח השקר.
ה) המשיח ישלוט על העולם מעל הכפורת בקודש הקודשים.
כיצד ניתן לקבל את הגאולה האישית
(לחזור בתשובה)
א) להתוודות על שאתה חוטא ואין לך יחסים עם הקב"ה (הֵן לֹא-קָצְרָה יַד-יְהוָה, מֵהוֹשִׁיעַ; וְלֹא-כָבְדָה אָזְנוֹ, מִשְּׁמוֹעַ. כִּי אִם-עֲוֹנֹתֵיכֶם, הָיוּ מַבְדִּלִים, בֵּינֵכֶם, לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם; וְחַטֹּאותֵיכֶם, הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם--מִשְּׁמוֹעַ.) ישעיהו נ"ט.א-ב
ב) להתוודות בפני אלוקים שאין ברצונך להמשיך יותר במעשי החטא.
ג) להודות בעובדה שאינך יכול לגאול את עצמך.
ד) להודות בעובדה שהקב"ה שלח את בנו כדי להיות קורבן הפסח שלך (במותו על העץ).
ה) להאמין בישוע מנצרת ושהוא המשיח שרק על ידו אתה נושע.
ו) להאמין שדמו של ישוע הוא הכפרה שלך.
ז) להודות בתחייתו מן המתים של ישוע.
התפלל את התפילה הבאה:
אני מתוודה בפניך, אלוקים שאני אדם חוטא. אני מתוודה בפניך שאיני יכול להציל את עצמי. לכן אני פונה לישוע מנצרת, בנך אשר שלחת כדי לפדות אותי. אני מאמין באמונה שלמה שהוא מת על העץ כדי לגאול אותי. אני מאמין באמונה שלמה שאתה ה' הקמת את ישוע מן המתים. אני מאמין שרק דרך דמו אתה סולח לחטאותיי שחטאתי בעבר או ש-ח"ו אחטא בעתיד לבוא.
אני מזמין אותך ישוע להיות אדוני - שלח לי את רוח הקדוש כדי שאהיה מסוגל לעשות את רצונך.
בשם ישוע המשיח אמן.