בפרק כו בבשורת מתתיהו ישוע משנה את נושא דבריו מאחרית הימים לפסח האחרון שלו. הוא אומר לתלמידיו שבעוד יומיים מגיע הפסח. כוונתו של ישוע היא כי בעוד יומיים מקריבים את קורבן הפסח. כמובן, כל תלמידיו ידעו זאת וגם ידעו שישוע עלה לירושלים כדי למות, כי הוא כבר אמר להם זאת ככתוב,
כמאמינים, יש לנו הבטחה מיוחדת מהקב"ה. רב שאול מתאר את ההבטחה הזאת במילים הללו,
" בְּצִפִּיָּה לְמִמּוּשׁ הַתִּקְוָה הַמְבֹרָכָה וּלְהוֹפָעַת הֲדַר אֱלֹהֵינוּ הַגָּדוֹל וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,"
אגרת אל טיטוס ב:י"ג
רב שאול, מאמין בישוע מנצרת שחי בסוף תקופת הבית השני, כתב שבאחרית הימים תהיה תנועה גדולה של עזיבה מהאמונה האמיתית. העזיבה הזו תבוא לידי ביטוי על ידי דברים שונים ורבים, שאחד מהם יהיה שחלק גדול מהנצרות ייקח עמדה נגד מדינת ישראל והעם היהודי. במאמר זה נדון בדעה ההולכת ומתפשטת בקרב שלוחות בנצרות שהעם היהודי איבד את זכותו לארץ ישראל.
