
- כניסות: 37242
נבואתו של עמוס חלק ט פרק ט
הפרק הסופי פותח בעוד חזון, בפעם הזאת החזון אינו מתייחס לשומרון אלא ליהודה.
הפרק הסופי פותח בעוד חזון, בפעם הזאת החזון אינו מתייחס לשומרון אלא ליהודה.
אף על פי שלא היה שום רמז לחסדו של הקב"ה בפרק הקודם, ניתן לראות את חסדו בפרק ז. עמוס מבהיר כאן שהמשפט שייפול על ישראל לא ישמיד את העם לגמרי. אבל למרות רחמיו של הקב"ה העם ילך לגלות. עמוס אומר חד-משמעית "וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ". פרק זה פותח בחזון על המשפט,
אף על פי שלא היה שום רמז לחסדו של הקב"ה בפרק הקודם, ניתן לראות את חסדו בפרק ז. עמוס מבהיר כאן שהמשפט שייפול על ישראל לא ישמיד את העם לגמרי. אבל למרות רחמיו של הקב"ה העם ילך לגלות. עמוס אומר חד-משמעית "וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ". פרק זה פותח בחזון על המשפט,
בשלושת הפרקים הקודמים הייתה קריאה לעם ישראל לחזור בתשובה, מה שאין כן בפרק ו. בפרק זה הקב"ה לא נותן לעם ישראל שום רמז של תקווה, אלא רק רשימה של סיבות למה משפטו יגיע. מצד אחד אין הרבה דברים חדשים בפרק, אבל אפשר לומר כי מפני שאין פה מסר של תקווה, עם ישראל חצה את הקווים, והמשפט עתה הוא בלתי נמנע. הרעיון כאן דומה מאוד לדבריו של ירמיהו בקשר לגלות בבל. אלוקים צווה עליו,
א שִׁמְעוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹשֵׂא עֲלֵיכֶם קִינָה בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ (עמוס ה, א)
משפטו של ה' הוא הנושא העיקרי בנבואתו של עמוס. אחד הגורמים שהשפיע על המצב הרוחני של עם ישראל היה שנשים דרשו מבעליהן דברים גשמיים שלא היו לפי רצונו של אלוקים, אלא מהיצר הרע שלהן. הנשים הללו היו דומות מאוד לנשי שלמה,
עמוס בפרק ג' ממשיך את מסרו על אודות המשפט שעם ישראל יקבל. כמו בפרק הקודם גם בפרק הזה יש דגש על דבר ה'.
אף על פי שהמשפט על עם ישראל נרמז כבר בפרק הראשון (פסוק ב), נבואתו של עמוס על אודות העם היהודי מתחילה ממש רק בפרק ב פסוק ד.
נבואתו של עמוס חלק א
פרק א פסוקים א-ב
אדִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר-הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל-יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ: